מוסיקה לחיים | צועדים על דרך אהבת האל

I

לא אכפת לי מהדרך הנפרשת,

רק לבצע את רצון האל כיעודי.

לא אכפת לי גם אם אבורך או שאסבול.

מכיוון שבחרתי לאהוב את האל, אהיה נאמנה עד הסוף.

לא משנה כמה אדירים הסכנות והקשיים,

או מה תהיה התוצאה בעבורי,

כיוון שאני מכוונת ליום בו אלוהים יזכה בתהילה,

אני אנטוש את הכל ואשאף להתקדם קדימה.

שיר קודש | 'טבעו הצודק של אלוהים הוא ייחודי'

 I

טבעו הצודק של אלוהים הוא ייחודי.

אלוהים מביע את טבעו הצודק בדרכים ובעקרונות ייחודיים,

ואין הוא כפוף לשליטתם של אנשים, או מאורעות או דברים.

ואיש לא יכול לשנות את רעיונותיו או מחשבותיו,

או לשכנע אותו לנסות נתיב אחר.

זהו אופיו הייחודי של טבעו של הבורא!

זהו אופיו הייחודי של טבעו הצודק, של טבעו הצודק, של הבורא!

שיר קודש | 'ענוות אלוהים היא כה יפה'

 I

האל מצטנע ועושה עבודתו

במטונפים ובמושחתים כדי שיהיו מושלמים.

הוא הופך אדם.

הוא רועה ומטפל בהם, בא ללב הדרקון הגדול

להציל ולכבוש את המושחתים,

מבצע את משימת שינויים וחידושם.

כדי להיות אדם הוא מצטנע וסובל את הקושי שבכך.

זו ההשפלה הגדולה של הרוח העליונה.

האל אדיר ונַעֲלֶה. בני האדם ,מרושעים ושפלים.

אך הוא מדבר, מפרנס, וחי ביניהם.

האל עניו הוא וכה חביב.

מזמור דברי אלוהים | 'מהותו של המשיח נקבעת על ידי עבודתו וביטוייו'

I

מהותו של המשיח נקבעת על ידי עבודתו וביטוייו.

בלב נאמן הוא משלים את אשר הופקד בידיו,

עובד את אלוהים שבשמיים ומבקש את רצון אביו.

כל אלה נקבעים על ידי מהותו, וכך גם התגלויותיו הטבעיות.

נקראים כך כי ביטוייו אינם חיקויים,

או כתוצאה משנות טיפוח האדם, או חינוכו.

הם לא נלמדים או עטויים כקישוט, אלא טבועים בתוכו.

הם לא נלמדים או עטויים כקישוט, אלא טבועים בתוכו.

רצונו של אלוהים נפתח לכולם

I

מבריאת האדם, הוויית האל,

רצונו, רכושו וטבעו היו פתוחים לכולם.

מבריאת האדם, הוויית האל,

רצונו, רכושו וטבעו היו פתוחים לכולם, פתוחים לכולם.

II

אלוהים מעולם לא הסתיר במכוון את תמציתו, 

את טבעו או את רצונו.

זו רק האנושות שאינה שמה לב לעבודתו של אלוהים, לרצונו,

ולכן הבנת האדם את אלוהים חלשה

באופן מעורר רחמים, מעורר רחמים.

מבריאת האדם, הוויית האל,

רצונו, רכושו וטבעו היו פתוחים לכולם, פתוחים לכולם.

מבריאת האדם, הוויית האל,

רצונו, רכושו וטבעו היו פתוחים לכולם.

III

משמעות הדבר היא שבעוד אלוהים מסתיר את גופו,

הוא נמצא תמיד לצידו של האדם,

ובכל רגע הוא חושף את רצונו, את טבעו, את מהותו.

ובמובן מסוים, גופו של אלוהים גלוי לכל בני האדם.

אבל משום שהם עיוורים ומרדנים,

הם אינם רואים את הופעת האל,

הם אינם רואים.

מבריאת האדם, הוויית האל,

רצונו, רכושו וטבעו היו פתוחים לכולם, היו פתוחים לכולם.

מבריאת האדם, הוויית האל,

רצונו, רכושו וטבעו היו פתוחים לכולם, פתוחים לכולם.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים

תקוות האל שהאנושות תמשיך התקיים

כשהאנושות היתה מלאת זוהמה, לא צייתה במידת מה, האל נאלץ להשמידה בשל עקרונותיו ומהותו. האל תיעב אותם בשל התנגדותם לאל. אבל כשהאל השמידם, ליבו לא השתנה, רחמי האל נותרו גם כן. אלוהים ריחם על האנושות, רצה להושיעה בדרכים שונות. אך בסירובו לישועת האל, האדם המשיך להמרות את פיו. זה לא שינה איך האל קרא והזהיר, איך האל סיפק ועזר, האדם לא הבין, האדם לא העריך. אז האל נתן את סבלנותו האדירה, חיכה בכאב שהאדם יתעשת. כשהגיע לקצה גבול סבלנותו, הוא עשה את אשר היה חייב לעשות. מהרגע בו תכנן להשמיד עד לרגע שבו פתח בתכניתו, היה פרק זמן שבו האדם יכול היה לחזור בו. זו הייתה ההזדמנות האחרונה שהאל העניק לאדם. זו הייתה ההזדמנות האחרונה שניתנה לאדם. מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

אלבום מזמורים - "עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים"