הברק ממזרח-כיצד להכיר את האל עלי אדמות

הברק ממזרח-כיצד להכיר את האל עלי אדמות

האל הכול יכול אומר, "אתם מתייחסים לכל מעשיו של המשיח מתוך נקודת מבט של חוטאים ואף שופטים את כל עבודתו, זהותו ומהותו מתוך נקודת ראות של רשעים. עשיתם טעות חמורה מאוד, טעות שמעולם לא נעשתה על ידי אלו שבאו לפניכם. לאמור, אתם משרתים רק את האל הנשגב שבשמיים העוטה כתר על ראשו, אך לא מייחסים כל חשיבות לאל שנתפש בעיניכם כה שולי עד שהינו בלתי נראה. כלום אין זה חטאכם? כלום זו לא הדוגמה האופיינית לפשעכם כנגד טבעו של אלוהים? נהיר וברור שאתם סוגדים לאל שבשמיים. נהיר וברור שאתם מעריצים דמויות נשגבות ומערכים את בעלי הלשון הצחה. אתם מצייתים בשמחה לאל שמעניק לכם שפע של עושר, ומתאווים אל האל שיכול להגשים את כל תשוקותיכם. עם זאת, היחיד שאינכם סוגדים לו הוא האל שאינו נשגב; וחבירה מכל סוג שהיא אל האל הזה שאף אחד אינו יכול להחשיבו בתור נעלה, היא-היא מושא שנאתכם היחיד. הדבר האחד שאינכם מוכנים לעשות הוא לשרת את האל הזה שמעולם לא נתן לכם ולו אגורה, והיחיד שאינכם עורגים אליו הוא האל הלא-אהוב הזה. אל כזה אין בכוחו להרחיב את אופקיכם או לגרום לכם להרגיש כמו זה עתה מצאתם אוצר, ובוודאי שלא להגשים את משאלותיכם. אם כן, מדוע אתם הולכים אחריו? האם בכלל חשבתם על כך?"

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

כנסיית האל הכול יכול נוצרה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול – ישוע האדון ששב – המשיח של אחרית הימים, וגם תחת שיפוטו וייסורו הצודקים. הכנסייה כוללת את כול אלו שמקבלים באמת ובתמים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, אשר דבר האל כובש ומושיע אותם. את הכנסייה ייסד אך ורק האל הכול יכול, באופן אישי. הוא מנהיג ורועה את הכנסייה באופן אישי - אף אדם לא ייסד את הכנסייה. זוהי עובדה שבה מכירים כל האנשים הנבחרים בכנסיית האל הכול יכול.

הברק ממזרח-כיצד פטרוס הכיר את ישוע

הברק ממזרח-כיצד פטרוס הכיר את ישוע

במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף שפטרוס ראה בישוע את ישותו של אלוהים במובנים רבים, וראה סגולות אהובות רבות, בתחילה הוא לא הכיר את ישוע. פטרוס החל להיות חסיד של ישוע בגיל 20 והמשיך להיות חסיד שלו במשך שש שנים. במהלך הזמן הזה, הוא כלל לא הכיר את ישוע, אך היה נכון להיות חסיד שלו רק מעצם הערצתו אליו. כשישוע קרא לו לראשונה על חופי ים כינרת, הוא שאל: "שמעון בר-יונה, האם תהיה חסיד שלי?" פטרוס אמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. אהיה חסיד שלך." בזמנו שמע פטרוס על אדם בשם ישוע, גדול הנביאים, בנו האהוב של אלוהים, ופטרוס ייחל תמיד למצוא אותו וקיווה להזדמנות לפגוש בו (משום שכך רוח הקודש הובילה אותו). אף שמעולם לא ראה אותו ורק שמע עליו שמועות, אט-אט התפתחה כמיהה והערצה לישוע בלבו, ולא פעם ייחל שיום אחד יראה את זיו פניו של ישוע. ומדוע ישוע בא לפגוש בפטרוס? גם הוא שמע על אדם בשם פטרוס, ולא הייתה זו רוח הקודש שהנחתה אותו: "לך אל ים כינרת, שם יש איש אחד ששמו שמעון בר-יונה." ישוע שמע מישהו אומר שיש איש אחד בשם שמעון בר-יונה וכי אנשים שמעו את דרשתו, שגם הוא הטיף את בשורת מלכות השמים, וכי כל מי ששמע אותו התרגש עד בכי. למשמע הדברים האלה, בא ישוע בעקבות האדם הזה ונסע אל ים כינרת. אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

הברק ממזרח-האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

הברק ממזרח-האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

כבני אדם שמאמינים באלוהים, עליכם להבין שכאשר אתם מקבלים כיום את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ואת כל העבודה של תוכניתו של אלוהים עבורכם, אלוהים למעשה מעניק לכם התעלות וישועה. כל עבודתו של אלוהים בתבל כולה התמקדה בקבוצת בני האדם הזו. אלוהים הקדיש לכם את כל מאמציו והקריב את הכול למענכם. הוא השיב לעצמו ונתן לכם את כל העבודה של רוח האל ברחבי תבל. זו הסיבה שאני אומר שאתם בני המזל. יתר על כן, הוא העביר את כבודו אליכם מעם ישראל, עמו הנבחר, כדי להגשים לגמרי את מטרת תוכניתו באמצעות קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. לפיכך, אתם אלה שיקבלו את ירושתו של אלוהים, ויתרה מזאת, אתם תהיו יורשי כבודו של אלוהים. אולי אתם זוכרים את המילים האלה: "כי סבלנו הקל, שהוא רק לרגע, יביא לנו כבוד עולמים גדול במאוד מאוד." בעבר, כולכם שמעתם את האמרה הזאת, אך איש מביניכם לא הבין את משמעותן האמיתית של המילים. כיום, אתם יודעים היטב את המשמעות האמיתית שהן טומנות בחובן. המילים האלה הן מה שאלוהים ישיג באחרית הימים. והן יושגו על בני האדם שהתנין הגדול האדום כאש אמלל בארץ שבה הוא שוכן. התנין הגדול האדום כאש רודף את אלוהים והוא אויבו של אלוהים, ולכן בארץ הזו, בני האדם שמאמינים באלוהים חשופים להשפלה ולרדיפה. זו הסיבה שהמילים האלה יהפכו למציאות בקרב קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. היות שהעבודה מתבצעת בארץ שמתנגדת לאלוהים, כל עבודתו נתקלת במחסומים יוצאי דופן, והגשמתה של רבים מדבריו מתעכבת. לפיכך, בני אדם מזוככים בזכות דברי האל. גם זה יסוד של סבל. ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש מפרך ביותר, אך דווקא באמצעות הקשיים האלה, אלוהים מבצע שלב בעבודתו שמגשים את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים. אלוהים מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשלים את קבוצת בני האדם הזו. עקב הסבל, האיכות וכל הטבע השטני של בני האדם בארץ הטמאה הזו, אלוהים עושה את עבודת הטיהור והכיבוש שלו כדי לזכות בכבוד וכדי לזכות בבני האדם שנושאים עדות על מעשיו. זו המשמעות המלאה של כל הקורבנות שאלוהים הקריב למען קבוצת בני האדם הזו. כלומר אלוהים עושה את עבודת הכיבוש רק באמצעות מתנגדיו. לפיכך, רק כך כוחו האדיר של אלוהים יכול לבוא לידי ביטוי. במילים אחרות, רק תושבי הארץ הטמאה ראויים לרשת את כבודו של אלוהים, ורק זה יוכל להבליט את עוצמתו האדירה של אלוהים. זו הסיבה שאני אומר שכבודו של אלוהים מושג בארץ הטמאה ומתושביה. זה רצונו של אלוהים. הדבר דומה לשלב עבודתו של ישוע. הוא יכול היה לזכות בכבוד רק בקרב הפרושים שרדפו אותו. אלמלא הרדיפה הזו ובגידתו של יהודה איש קריות, ישוע לא היה מושם ללעג ולשמצה, ולבטח לא היה נצלב, ולפיכך הוא לעולם לא יכול היה לזכות בכבוד. בכל מקום שבו אלוהים עובד בכל עידן, ובכל מקום בו הוא עושה את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם, הוא זוכה בכבוד וזוכה בבני האדם שהוא מתכוון לזכות בהם. זו תוכנית העבודה של אלוהים, וזה הניהול שלו.

להסיר את הכישוף | כשאלוהים ישוב, כיצד הוא יופיע בפני האנושות?

להסיר את הכישוף | כשאלוהים ישוב, כיצד הוא יופיע בפני האנושות?

אחרית הימים כבר החלה, ומאמינים רבים מייחלים שאלוהים ישוב וייקח אותם אל ממלכת השמיים. אבל אתם יודעים כיצד אלוהים יופיע בפנינו כשהוא יחזור? האם זה יהיה באמת כפי שאנחנו מדמיינים, שהוא יופיע בפומבי וירד באופן ישיר על ענן? האל הכול יכול אומר, "האם אתם רוצים לראות את ישוע? האם אתם רוצים לחיות עם ישוע? האם את רוצים לשמוע את הדברים שישוע אומר? ...באיזה אופן ישוב ישוע? אתם מאמינים כי ישוע ישוב על גבי ענן לבן, אבל אני שואל אתכם: למה מתייחס הענן הלבן הזה? כשחסידים כה רבים של ישוע ממתינים לשובו, בקרב מי מן האנשים האלה ינחת?" "שכשתראו במו עיניכם את ישוע יורד משמיים על ענן לבן, זו תהיה ההופעה הפומבית של שמש הצדק. ...זו תהיה הכרזה על סוף תוכנית הניהול של אלוהים, וזה יהיה היום שבו אלוהים יגמול לצדיקים ויעניש את החוטאים. זאת משום ששיפוטו של אלוהים יסתיים עוד בטרם בני האדם יראו את האותות לכך, כאשר יהיה רק הביטוי של האמת" (הדבר מופיע בבשר).

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הברק ממזרח - הכל מושג על ידי דבר אלוהים

הברק ממזרח - הכל מושג על ידי דבר אלוהים

אלוהים אומר את דבריו ועושה את עבודתו בהתאם לעידנים השונים, ובעידנים שונים, הוא אומר דברים שונים. אלוהים אינו מציית לכללים ואינו חוזר על אותה עבודה, הוא אינו חש נוסטלגיה לדברים שהיו בעבר; הוא אל שתמיד חדש ולעולם אינו ישן, ובכל יום הוא אומר דברים חדשים. עליך לציית למה שיש לציית לו היום; זוהי אחריותו וחובתו של האדם. יש חשיבות מכרעת לכך שהנוהג יתרכז סביב האור ודברי אלוהים בהווה. אלוהים אינו מציית לכללים, ויכול לדבר מנקודות מבט רבות ושונות כדי להביע את חוכמתו וכול-יכולתו. אין זה משנה אם הוא מדבר מנקודת המבט של הרוח, או של האדם, או של הגוף השלישי – אלוהים הוא תמיד אלוהים, ואינך יכול לומר שהוא אינו אלוהים בגלל נקודת המבט האנושית שממנה הוא מדבר. בקרב אנשים מסויימים, הופיעו תפיסות כתוצאה מנקודות המבט השונות שמהן אלוהים מדבר. לאנשים כאלה אין ידע על אלוהים, ואין ידע על עבודתו. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת מבט אחת, האם האדם לא היה קובע כללים ביחס לאלוהים? האם אלוהים יכול לאפשר לאדם לנהוג כך? תהיה אשר תהיה נקודת המבט שממנה אלוהים מדבר, לאלוהים יש כוונות משלו לכל אחד. אילו אלוהים היה מדבר תמיד מנקודת המבט של הרוח, האם היית יכול ליצור עמו קשר? לפיכך, הוא מדבר בגוף שלישי כדי להעניק לך את דבריו ולהנחות אותך אל המציאות. כל דבר שאלוהים עושה הוא הולם. בקצרה, הכל נעשה על ידי אלוהים, ואל לך להטיל בכך ספק. כיוון שהוא אלוהים, אין זה משנה מאיזו נקודת מבט הוא מדבר, הוא עדיין אלוהים. זוהי אמת שאינה משתנה. בכל דרך שבה יעבוד, הוא עדיין אלוהים, ומהותו לא תשתנה! פטרוס אהב את אלוהים כל כך והיה אדם כלבבו של אלוהים, אך אלוהים לא היה לו עד כאדון הבריאה או המשיח, מפני שמהותו של ברוא היא כפי שהיא, ולעולם אינה יכולה להשתנות. בעבודתו, אלוהים אינו מציית לכללים, אלא משתמש בשיטות שונות כדי שעבודתו תהיה יעילה וכדי להגדיל את ידע האדם על אודותיו. כל שיטת עבודה שלו עוזרת לאדם להכירו, ומטרתה לעשות את האדם למושלם. תהיה אשר תהיה שיטת העבודה שבה הוא משתמש, מטרתה של כל אחת מהן היא לבנות את האדם ולעשותו למושלם. אף על פי שאחת משיטותיו נמשכה אולי זמן רב מאוד, מטרתה היתה למתן את אמונת האדם בו. לפיכך, אל לכם להטיל ספק. כל אלה שלבים בעבודתו של אלוהים, ועליכם להישמע להם.

הברק ממזרח-למען מי על האדם לחיות

הברק ממזרח-למען מי על האדם לחיות

"לא היה ברור לי למען מי על האדם לחיות.

עכשיו קיבלתי תשובה לזאת."

נהגתי לחיות רק למען עצמי, מחפש רק מעמד ותהילה.

תפילות לאלוהים מלאות מילים יפות, אך דבקות בדרכי שלי בחיים האמיתיים.

אמונה המבוססת על עתיד וגורל, אין לי כל אמת או מציאות.

טקסי פולחן וכללים, תוחמים את אמונתי. נותרתי רק עם ריקנות.

משלא הצלחתי לחיות חיי אנוש, אינני ראוי לאהבתו של אלוהים כלפיי.

הברק ממזרח-עידן המלכות הוא עידן הדבר

הברק ממזרח-עידן המלכות הוא עידן הדבר

בעידן המלכות, אלוהים משתמש בדברו כדי לפתוח בעידן חדש, לשנות את אופן עבודתו, ולבצע את העבודה המיועדת לעידן כולו. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. הוא הפך לבשר ודם כדי לדבר מתוך נקודות מבט שונות, וכדי לאפשר לאדם לראות באמת את אלוהים, שהוא הדבר המופיע בבשר, ואת חוכמתו ומופלאותו. העבודה הזאת נעשית כדי להגשים טוב יותר את המטרות, שהן כיבוש האדם, הפיכת האדם למושלם וסילוק האדם. זה העיקרון שלפיו אלוהים עובד בעידן הדבר. באמצעות הדבר, האדם מתוודע לעבודתו של אלוהים, לטבעו של אלוהים, למהותו של האדם ולמה שעל האדם להיווכח בו. באמצעות הדבר, מושגת כל העבודה שאלוהים רוצה לעשות בעידן הדבר.  באמצעות הדבר, האדם מתגלה, מסולק ומועמד בניסיונות. האדם ראה את הדבר, שמע את הדבר וגילה את קיומו של הדבר. כתוצאה מכך, האדם מאמין בקיומו של אלוהים, האדם מאמין בכול יכולתו ובחכמתו של אלוהים, וכן בלבו של אלוהים, שמלא אהבה לאדם, וברצונו להושיע את האדם. על אף שהמילה "דבר" היא פשוטה ושגרתית, הדבר היוצא מפי האל בהתגלמותו כבשר ודם מרעיד את השמיים והארץ. דבר האל משנה מהיסוד את לב האדם, את תפיסותיו ואת טבעו הישן, וכן את מראהו הישן של העולם כולו. לאורך העידנים, רק אלוהים של היום עובד כך, ורק הוא מדבר כך ומושיע כך את האדם. לאחר מכן, הדבר מכוון את האדם בחייו, והדבר רועה את האדם ומקיים אותו. האדם חי בעולמו של הדבר, חי בתוך הקללות והברכות של דבר האל, ויותר מכך, הוא חי תחת המשפט והייסורים של הדבר. הדברים האלה והעבודה הזו נועדו כולם למען ישועתו של האדם, הגשמת רצונו של אלוהים ושינוי מראהו המקורית של עולם הבריאה הישנה. אלוהים ברא את העולם באמצעות הדבר, והוא מושל בבני האדם ברחבי תבל באמצעות הדבר, וכובש ומושיע אותם באמצעות הדבר. לבסוף, הוא ישתמש בדבר כדי לשים קץ לכל העולם הישן. רק אז תושלם לחלוטין תוכנית הניהול. לאורך כל עידן המלכות, אלוהים משתמש בדבר כדי לעשות את עבודתו ולהשיג את תוצאות עבודתו. הוא לא עושה נפלאות או ניסים, אלא פשוט עושה את עבודתו באמצעות הדבר. בזכות הדבר, אלוהים מזין ומקיים את האדם. בזכות הדבר, האדם זוכה בידע ובניסיון אמיתי. האדם בעידן הדבר בהחלט קיבל ברכות יוצאות מן הכלל. האדם לא סובל כלל את מכאובי הבשר, והוא פשוט נהנה מהשפע שמספק דבר האל. הוא לא צריך לחפש דבר או להתקדם הלאה, והוא רואה בקלות את הופעתו של אלוהים, שומע בקלות את אלוהים באופן אישי, מקבל ממנו הכל בקלות ורואה אותו בקלות עושה את עבודתו באופן אישי. האדם בעידני העבר לא היה מסוגל ליהנות מדברים כאלה, ואלה ברכות שהוא מעולם לא יכול היה לקבל.

הברק ממזרח-כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים

הברק ממזרח-כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים

אוהבים זה את זה, אנחנו משפחה, אה... אה...

כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים, התכנסות של אוהבי אלוהים.

בלי דעה קדומה, בקרבה גדולה, אושר ומתק ממלאים ליבנו.

אתמול נטשנו חרטה ואשמה. היום נבין זה את זה, חיים באהבת אלוהים.

יחדיו, כה מאושרים אנחנו, חופשיים מבשר, אחים, אחיות, אוהבים זה את זה, אנחנו משפחה.

בלי דעה קדומה, בקרבה גדולה, אה... אה...

הברק ממזרח - אלוהים עצמו, הייחודי י'

הברק ממזרח -אלוהים עצמו, הייחודי י'

אלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים (ד')

היום נעסוק בנושא מיוחד. לכל אחד ואחד מכם, יש רק שני דברים עיקריים שעליו לדעת, לחוות ולהבין – ומהם שני הדברים האלה? הראשון הוא היווכחותם האישית של בני אדם בחיים, והשני קשור להכרת האל. היום אני נותן לכם אפשרות בחירה: ביחרו אחד. האם אתם רוצים לשמוע על נושא הקשור לניסיון חייהם האישי של בני אדם או שמא אתם רוצים לשמוע על הכרת האל עצמו? ומדוע אני נותן לכם אפשרות בחירה כזו? מפני שהיום בדעתי לחלוק עמכם כמה דברים חדשים על הכרת אלוהים. אך מבלי להתייחס לכך, אניח לכם תחילה לבחור בין שני הדברים שזה עתה דיברתי עליהם. (אני בוחר את הנושא על הכרת האל.) (גם אנו חושבים שטוב יותר לחלוק את נושא הכרת האל.) האם אתם חושבים, שהדברים שחלקנו לאחרונה על הכרת האל ניתנים להשגה? (כשאלוהים קיים את השיתוף הראשון, לא הרגשנו שהם ניתנים להשגה. לאחר מכן, אלוהים קיים כמה שיתופים נוספים, וכשחזרנו על השיתוף הראשון, בסביבות שאלוהים ברא, האחים והאחיות שמו לב לחוויות בתחום זה.) הוגן לומר שהדברים הם מעבר להישג ידם של רוב בני האדם. ייתכן שדברים אלה לא ישכנעו אתכם. מדוע אני אומר זאת? מפני שכאשר הקשבתם לדברים שאמרתי קודם לכן, ללא קשר לדרך שבה אמרתי אותם או באילו מילים השתמשתי, כאשר שמעתם אותם, הייתם מודעים מילולית ותיאורטית לדברים שאמרתי, אך בעיה חמורה מאוד הייתה בכם, משום שלא הבנתם מדוע אמרתי את הדברים האלה, מדוע דיברתי על הנושאים האלה. זהו לב העניין. אם כן, על אף ששמיעת הדברים האלה הוסיפה להבנתכם אודות אלוהים ומעשיו והעשירה אותה, מדוע אתם עדיין מתקשים להכיר את אלוהים? הסיבה היא זו: לאחר ששמעתם את הדברים שאמרתי, רובכם עדיין לא מבינים מדוע אמרתי זאת, ומה הקשר בין הדברים האלה לבין הכרת האל. האין זה כך? למה קשור חוסר היכולת שלכם להבין את הקשר של הדברים להכרת האל? האם חשבתם על כך אי-פעם? ייתכן שלא. הסיבה שאינכם מבינים את הדברים האלה היא כי ניסיון חייכם שטחי מדי. אם הכרת וחוויית דבריו של אלוהים על ידי בני אדם תישאר ברמה שטחית מאוד, רוב הידע שלהם על אודות אלוהים יהיה מעורפל ומופשט – הוא יהיה בסיסי, דוקטריני ותיאורטי. בתיאוריה, הוא נראה או נשמע הגיוני וסביר, אך הידע אודות האל שיוצא מפיהם של רוב בני האדם ריק מתוכן. ומדוע אני אומר שהוא ריק מתוכן? מפני שלמעשה, בלבכם, לא ברור לכם אם הדברים שיוצאים מפיכם אודות האל נכונים או לא, אם הם מדויקים או לא. לכן, על אף שרוב בני האדם שמעו מידע רב ונושאים רבים על הכרת האל, הידע שלהם אודות האל טרם חרג מעבר לגבולות התיאוריה והדוקטרינה המעורפלת והמופשטת.

הברק ממזרח-אלוהים מבכה את עתיד האנושות

הברק ממזרח-אלוהים מבכה את עתיד האנושות

I

בעולם גדול זה, שהשתנה אינספור פעמים, מימי בראשית ועד היום.

אין איש שיוביל ויכוון את האדם, איש מלבדו המושל בכל.

אין אדון רב עוצמה שיעמול ויתכונן למען צרכי האנושות.

אין אדם שמסוגל להובילם אל עתיד ורוד, 

או לשחררם מעוולות העולם הזה.

אלוהים מבכה את עתיד האנושות. כמה הוא מתאבל על נפילתה!

ראו את צערו על שאינם רואים כי הם צועדים בנתיב האין חזור.

האנושות מרדה ושברה את לבו של אלוהים;

בדרך השטן הלכה בשמחה.

ואיש מעולם לא עצר כדי לראות לאן בסוף תגיע האנושות.

הברק ממזרח-אלוהים הוא אדון הבריאה כולה

הברק ממזרח-אלוהים הוא אדון הבריאה כולה

שלב אחד בעבודת שני העידנים הקודמים התרחש בארץ ישראל. שלב אחר התרחש בארץ יהודה. באופן כללי, אף אחד משלבי העבודה האלה לא היה מחוץ לעם ישראל. אלה היו שלבי העבודה שהתבצעו בקרב העם הנבחר הראשוני. לפיכך, מנקודת מבטם של בני ישראל, יהוה אלוהים הוא אלוהיהם של בני ישראל בלבד. משום שישוע עבד ביהודה, ומשום שהוא השלים את עבודת ההיצלבות, מנקודת המבט היהודית, ישוע הוא גואל העם היהודי. הוא רק מלך היהודים והוא לא מלכו של שום עם אחר; הוא לא האדון שגואל את העם האנגלי, או האדון שגואל את העם האמריקני –הוא האדון שגואל את בני ישראל, ובארץ ישראל הוא גואל את היהודים. למעשה, אלוהים הוא אדון הכל. הוא אלוהי הבריאה כולה. אלוהים הוא לא רק אלוהיהם של בני ישראל, והוא לא רק אלוהיהם של היהודים. הוא אלוהי הבריאה כולה. שני השלבים הקודמים של עבודתו התרחשו בעם ישראל, ולכן התבססו כמה תפיסות בקרב בני האדם. בני האדם חושבים שיהוה עבד בארץ ישראל ושישוע עצמו ביצע את עבודתו בארץ יהודה. בנוסף לכך, הוא עבד בארץ יהודה בהתגלמותו כבשר ודם. כך או כך, הם סבורים שהעבודה הזו לא התרחבה אל מעבר לעם ישראל. הוא לא עבד עם המצרים. הוא לא עבד עם ההודים. הוא עבד רק עם בני ישראל. לכן התגבשו בקרב בני האדם תפיסות שונות. בנוסף לכך, הם תוחמים את עבודתו של אלוהים במסגרת מסוימת. הם אומרים שכאשר אלוהים עובד, עבודתו חייבת להתבצע בקרב העם הנבחר ובארץ ישראל. הם אומרים שמלבד בני ישראל, אין לאלוהים נמען אחר לעבודתו, ואין לו מסגרת אחרת לעבודתו. הם מחמירים במיוחד עם אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, "מרביצים בו משמעת" ולא מתירים לו לחרוג מתחומיה של ארץ ישראל. האין כל אלה תפיסות אנושיות? אלוהים ברא את השמים והארץ וכל צבאם, וברא את כל הבריאה. איך ייתכן שהוא יגביל את עבודתו רק לארץ ישראל? אילו הוא היה עושה זאת, איזו תועלת הייתה לו לברוא את הבריאה כולה? הוא ברא את העולם כולו. הוא ביצע את תוכנית הניהול שלו, בת ששת אלפי השנים, לא רק בארץ ישראל, אלא גם בקרב כל בני אדם בתבל. כל בני האדם הם צאצאים של אדם, בין אם הם גרים בסין, בארה"ב, בבריטניה או ברוסיה. אלוהים ברא את כולם. איש לא יכול להשתחרר ממסגרת הבריאה של אלוהים ואיש לא יכול להימלט מהכותרת "צאצא של אדם". כולם ברואי האל, וכולם צאצאים של אדם. בנוסף, כולם צאצאים של אדם וחווה שהושחתו. לא רק בני ישראל הם ברואי אל, אלא כל בני האדם. אף על פי כן, חלק הברואים קוללו וחלק מהם בורכו. יש הרבה דברים רצויים בבני ישראל. אלוהים עבד איתם בהתחלה משום שהם היו שייכים לעם הכי פחות מושחת. הסינים לא משתווים אליהם, ולא מגיעים לקרסוליהם. לכן, אלוהים עבד בהתחלה בעם ישראל וביצע את השלב השני של עבודתו רק ביהודה. כתוצאה מכך, בני אדם מגבשים תפיסות רבות וכללים רבים. למעשה, אילו אלוהים היה פועל על פי התפיסות האנושיות, הוא היה אלוהיהם של בני ישראל בלבד. במצב כזה, הוא לא היה מסוגל להרחיב את עבודתו אל אומות הגויים, משום שהוא היה רק אלוהיהם של בני ישראל ולא אלוהי הבריאה כולה. לפי הנבואות, שמו של יהוה יתגדל באומות הגויים ויופץ אל אומות הגויים. מדוע נכתב כך בנבואות? אילו אלוהים היה רק אלוהיהם של בני ישראל, הוא היה עובד רק בעם ישראל. יתר על כן, הוא לא היה מרחיב את עבודתו ולא היה נושא את הנבואה הזאת. מכיוון שהוא נשא את הנבואה הזו, יהיה עליו להרחיב את עבודתו אל אומות הגויים ולכל מקום ואומה. מכיוון שהוא אמר זאת, זה מה שהוא יעשה. זו תוכניתו, מפני שהוא אלוהים שברא את השמיים והארץ וכל צבאם, והוא אלוהי הבריאה כולה. ללא קשר לשאלה אם הוא עובד עם בני ישראל או בכל יהודה, העבודה שהוא עושה היא העבודה של התבל כולה והעבודה של האנושות כולה. העבודה שהוא עושה כיום באומת התנין הגדול האדום כאש – באומה של גויים – היא בכל זאת עבודתה של האנושות כולה. ארץ ישראל יכולה להיות הבסיס לעבודתו עלי אדמות, ובאותה מידה, סין יכולה להפוך לבסיס של עבודתו באומות הגויים. האם הוא לא הגשים את הנבואה "גדול שמי בגויים"? השלב הראשון של עבודתו באומות הגויים מתייחס לעבודה הזו שהוא עושה באומת התנין הגדול האדום כאש. העובדה שהאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם עובד בארץ הזו, ועובד בקרב בני האדם המקוללים האלה סותרת במיוחד את התפיסות האנושיות. בני האדם האלה הם מהשפלים ביותר והם חסרי ערך. אלה בני האדם שיהוה נטש בהתחלה. בני אדם יכולים לנטוש בני אדם אחרים, אך אם אלוהים נוטש בני אדם, אין להם מעמד וערכם יהיה הנמוך ביותר. כברואים, כואב להיות תחת שליטתו של השטן וכואב כשבני אדם אחרים נוטשים אתכם, אך אם אדון הבריאה ייטוש אתכם, פירוש הדבר שמעמדכם נמצא בשפל מדרגה. צאצאי מואב קוללו, והם נולדו בארץ הבלתי מפותחת הזו. אין ספק שצאצאי מואב הם בני האדם במעמד הנמוך ביותר שקיים תחת השפעת החשכה. מפני שמעמדם של בני האדם האלה היה הנמוך ביותר בעבר, העבודה שנעשתה בקרבם מסוגלת לנפץ את התפיסות האנושיות יותר מכל עבודה אחרת, והיא גם העבודה שהועילה יותר מכל לתוכנית הניהול המלאה שלו, בת ששת אלפי השנים. העובדה שהוא עובד בקרב בני האדם האלה היא הדבר שמסוגל לנפץ את התפיסות האנושיות יותר מכל. כך הוא משיק עידן חדש; כך הוא מנפץ את כל התפיסות האנושיות; כך הוא מסיים את העבודה של עידן החסד כולו. עבודתו הראשונית בוצעה ביהודה, בתחומי עם ישראל. באומות הגויים, הוא לא ביצע שום עבודה של השקת עידן. השלב הסופי של עבודתו לא רק מתבצע בקרב בני האדם של אומות הגויים. יותר מכך, הוא מתבצע בקרב בני האדם המקוללים האלה. העובדה הזו היא הראיה שמסוגלת להשפיל את השטן יותר מכל. כך, אלוהים "הופך" לאלוהיה של כל הבריאה בתבל, והופך לאדון הכל, מושא הסגידה של כל היצורים החיים.

הברק ממזרח | מקורה והתפתחותה של כנסיית האל הכול יכול

> הברק ממזרח | מקורה והתפתחותה של כנסיית האל הכול יכול 

 בעידן החסד, ישוע האדון הבטיח לחסידיו כך: "ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם" (יוחנן י"ד 3). הוא גם נשא את הנבואה הבאה: "כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב, כך יהיה גם בואו של בר האנוש" (מתי כ"ד 27). באחרית הימים, כפי שהבטיח וחזה, אלוהים התגלם שוב בבשר ודם וירד אל מזרח העולם – לסין – כדי לבצע את עבודת השיפוט, הייסור, הכיבוש והישועה באמצעות דברו, על יסוד עבודת הגאולה של ישוע האדון. בכך נתמלאו גם הנבואות מכתבי הקודש, לפיהן "השיפוט מתחיל מבית האל" ו-"מי אשר אוזן לו, ישמע נא את אשר הרוח אומרת לקהילות". עבודתו של אלוהים באחרית הימים הביאה לסיום עידן החסד והשיקה את עידן המלכות. כאשר בשורת מלכותו של האל הכול יכול התפשטה במהירות בסין היבשתית, נוצרה כנסיית האל הכול יכול. כפי שמוכיחות העובדות, כנסיית האל הכל יכול נוצרה אך ורק כתוצאה מעבודתו של אלוהים באחרית הימים – היא לא נוסדה על ידי אדם. הסיבה לכך היא שהאנשים הנבחרים בכנסיית האל הכול יכול מתפללים בשמו של האל הכול יכול, נשמעים לעבודתו ומקבלים את כל האמיתות שהוא מביע. לפיכך מובן מאליו כי אותם אנשים נבחרים מאמינים במשיח שהתגלם בבשר ודם באחרית הימים, האל המעשי שהוא רוח הקודש שהתממשה בבשר ודם – וכי הם אינם מאמינים באדם כלשהו. מבחינה חיצונית, האל הכול יכול הוא רק בר אנוש רגיל שנברא בצלם, אך במהותו הוא התגלמותה של רוח האלוהים והוא האמת, הדרך והחיים. עבודתו ודברו הם הביטוי הישיר של רוח האלוהים והם מהווים את הופעתו האישית של אלוהים. לפיכך, הוא האל המעשי שהתגלם בבשר ודם.

הברק ממזרח-האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

הברק ממזרח-האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

I

"אמת" היא האמרה האמיתית ביותר של החיים,

והנשגבת מכולן בקרב האנושות כולה.

היא נקראת "אמרת החיים", בשל היותה, בשל היותה...

בשל היותה בקשת האל מהאדם,

ועבודתו הנעשית על ידו ישירות.

זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר,

גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול.

היא אמירה לאנושות

של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

הברק ממזרח-רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

הברק ממזרח-רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים

אני מבחין הבחנות אלה על פי הנאמנות שיש לאדם כלפיי. משיובדלו כל בני האדם על פי סוגם, כלומר כשיתבהר אופיו של כל סוג אדם, אז אֶמנה כל אדם בקרב הסוג הראוי לו ואשים כל סוג במקום המתאים לו כדי שאוכל להגשים את מטרתי להושיע את האנושות.

האדם מכיר רק בקיומו של אלוהים, אך לא בקיומה של האמת; האדם מכיר רק בקיומו של אלוהים, אך לא בקיומם של החיים; האדם מכיר בשם אלוהים, אך לא במהותו.

הברק ממזרח-חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

הברק ממזרח-חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ושיפוט

כשפטרוס יוסר על ידי אלוהים, הוא התפלל: "אלי, סורר הוא גופי, ואתה מייסר אותי ושופט אותי. הייסורים והשיפוט שלך מסבים לי שמחה, ואפילו אם אינך רוצה בי, בשיפוטך אני רואה את טבעך הקדוש והצודק. כשאתה שופט אותי כדי שאחרים יראו בשיפוטך את טבעך הצודק, אני חש סיפוק. אם הדבר יכול לחשוף את טבעך ולאפשר לכל הבריות לחזות בטבעך הצודק, ואם זה יכול לזכך את אהבתי אליך כך שאוכל לזכות בתדמית של אדם צדיק, אזי טוב הוא שיפוטך, שכן כזה הוא רצונך הרחום. אני יודע שעדיין קיימת בי מרדנות רבה, ושאני עדיין לא ראוי להתייצב בפניך. רצוני הוא שתשפוט אותי עוד יותר, בין אם על ידי סביבה עוינת או על ידי תלאות קשות – אין זה משנה כיצד תשפוט אותי, יהיה לזה ערך רב עבורי. אהבתך כה עמוקה, ואני מוכן למסור עצמי לרחמיך ללא שום תלונות." זה הידע שזכה בו פטרוס לאחר שחווה את עבודתו של אלוהים, וזו גם עדות לאהבתו כלפי אלוהים. כיום, אתם כבר נכבשתם, אבל כיצד התבטא בכם כיבוש זה? יש שאומרים, "כיבושי הוא החסד העילאי והתרוממות הרוח העילאית שמעניק אלוהים. רק עכשיו מבין אני שחיי האדם ריקניים וחסרי חשיבות. החיים הם חסרי תכלית, אני מעדיף למות. על אף שהאדם מעביר את חייו בהתרוצצויות, בהולדת ילדים ובגידולם דור אחר דור, בסופו של דבר הוא נותר בלי כלום. היום, רק לאחר שנכבשתי בידי אלוהים, נוכחתי שאין ערך בחיים כאלה – אלו באמת חיים חסרי משמעות. אפשר פשוט למות ולגמור עם העניין!" האם אנשים כאלה שנכבשו יכולים להתקבל לנחלתו של אלוהים? האם הם יכולים להוות דוגמה מייצגת או מודל לחיקוי? אנשים כאלה הם דוגמה לפסיביות, אין להם שום שאיפות, והם אינם שואפים להשתפר! על אף שהם נחשבים לאנשים שנכבשו, לא ניתן להביא אנשים פסיביים כאלה לידי שלמות. לקראת סוף חייו, לאחר שהוא הובא לידי שלמות, פטרוס אמר: "אלי! אם הייתי יכול לחיות עוד מספר שנים, הייתי רוצה להעמיק ולזכך את אהבתי אליך עוד יותר." ממש לפני שעמדו לצלוב אותו, פטרוס התפלל בלבו, "אלי! זמנך הגיע, הזמן שהועדת לי הגיע. אני חייב להיצלב עבורך, אני חייב לשאת בעדות הזו עבורך, וכולי תקווה שאהבתי יכולה לספק את דרישותיך ולהזדכך עוד יותר. היום, עצם העובדה שאני יכול למות למענך ולהיצלב למענך, מנחמת ומרגיעה אותי, שכן אין דבר יותר משביע רצון עבורי מאשר להיצלב למענך ולספק את רצונותיך ומאשר האפשרות להעניק לך את עצמי ולהקריב את חיי למענך. אלי! אתה כה חביב! אילו היית מתיר לי להמשיך לחיות, הייתי מוכן לאהוב אותך אפילו עוד יותר. כל עוד אני חי, אוהב אותך. הייתי רוצה לאהוב אותך יותר לעומק. אתה שופט אותי, מייסר אותי ומנסה אותי משום שאיני אדם צדיק, משום שחטאתי. וטבעך הצודק מתחוור לי עוד יותר. זו ברכה עבורי, משום שאני מסוגל לאהוב אותך יותר לעומק ומשום שאני מוכן לאהוב אותך בצורה זו גם אם אינך אוהב אותי. אני מוכן לחזות בטבעך הצודק, שכן זה מאפשר לי עוד יותר לחיות חיים בעלי משמעות. אני מרגיש שלחיי כעת יש יותר משמעות משום שנצלבתי למענך, ולמות למענך זה דבר משמעותי. למרות זאת, אני עדיין לא מרגיש שבע רצון, שכן אני יודע מעט מאוד אודותיך, אני יודע שאיני מסוגל לספק את רצונותיך בשלמות, וכן שלא השבתי לך מספיק כגמולך. בחיי, לא הייתי יכול להשיב לך את כל-כולי – אני מאוד רחוק מכך. בעודי מביט לאחור על הרגע הזה, אני מרגיש שאני חייב לך רבות, ולרשותי עומד רק הרגע הזה כדי לכפר על כל טעויותיי ועל כל האהבה שלא השבתי לך."

הברק ממזרח | כיצד להכיר את אלוהים עלי אדמות

הברק ממזרח | כיצד להכיר את אלוהים עלי אדמות

כולכם שמחים לקבל תגמול או הכרה מאלוהים. זוהי שאיפתם של כל בני האדם לאחר שהם מתחילים להאמין באלוהים, שכן בני האדם תמיד רודפים בלב שלם אחר דברים נעלים יותר ואינם מוכנים להשתרך אחרי אחרים. זוהי דרכם של בני האדם, ובשל כך רבים מכם תמיד מנסים לזכות באהדתו של האל שבשמיים. אולם האמת היא שנאמנותכם וכנותכם כלפי אלוהים פחותות באופן ניכר מנאמנותכם וכנותכם כלפי עצמיכם. מדוע אני אומר זאת? הואיל ואיני מכיר כלל וכלל בנאמנותכם לאלוהים, ואני אף מכחיש את קיומו של האל שבלבכם. כלומר, האל שאתם סוגדים לו, האל המעורפל הזה שאתם מעריצים, כלל אינו קיים. אני יכול לומר זאת בהחלטיות שכזו משום שהנכם רחוקים מדי מהאל האמיתי. הנאמנות שלכם נובעת מאל אחר הנמצא בלבכם, ובאשר לי, האל שנתפש בעיניכם לא כגדול ולא כקטן, הכרתכם בי מסתכמת במילים ותו לאו. כשאני מדבר על המרחק הרב שביניכם לבין אלוהים, אני מתכוון לכך שאתם רחוקים מאוד מהאל האמיתי, בעוד שנדמה שהאל המעורפל נמצא בהישג ידכם. כשאני אומר "לא גדול", כוונתי היא לכך שהאל שאתם מאמינים בו בימינו נתפש בתור אדם פשוט ללא יכולות עוצמתיות, בתור אדם שאינו ממש נשגב. כשאני אומר "לא קטן", כוונתי היא לכך שלמרות שהאדם הזה אינו יכול לזמן את הרוח או לשלוט בגשם, הוא מסוגל לזמן את רוחו של אלוהים כדי שתעשה עבודה שתזעזע את השמיים והארץ ובכך תביא את האדם לידי מבוכה. למראית עין, כולכם מצטיירים כאנשים ממושמעים מאוד המסורים למשיח זה עלי אדמות, אך ביסודו של דבר אינכם מאמינים בו ואינכם אוהבים אותו. היינו, אמונתכם האמיתית נתונה לאל המעורפל הזה שבתוככם, והאל שאתם באמת אוהבים הוא זה אשר אתם משתוקקים אליו יום ולילה, אך למרות זאת מעולם לא חזיתם בו במו עיניכם. ובאשר למשיח זה, אמונתכם בו הינה מזערית ואהבתכם כלפיו הינה מאומה. אמונה משמעה לתת אמון ולבטוח; אהבה משמעה לחוש הערצה והתפעלות בלב, ללא פשרות. עם זאת, אמונתכם במשיח של היום הזה ואהבתכם כלפיו אינן משתוות לכך. כשמדובר באמונה, מהי מידת אמונתכם בו? כשמדובר באהבה, מהי מידת אהבתכם אליו? אינכם יודעים דבר על טבעו, והרבה פחות על מהותו, אז איך ייתכן שאתם מאמינים בו? איפה ההוכחות הממשיות לאמונתכם בו? באיזה אופן אתם אוהבים אותו? איפה ההוכחות הממשיות לאהבתכם כלפיו?

הברק ממזרח - חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

הברק ממזרח - חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן עליי להיות ישיר ולהסביר לכם את מה שבלבי ובדעתי. מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי ומהותי, ולכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושא הזה לא זר לכם מאוד, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בו. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ובאופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את העניין הזה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומושפעת מאוד על-ידי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ואסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים. אולם איש מעולם לא בחן את העניין הזה ביסודיות או ירד לעומקו. ניכר שפסלתם כולכם על הסף את הצווים המנהליים שהוצאתי. אם אתם לא מבינים את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהכעסת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר היא הופכת לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, והבנת טבעו של אלוהים שקולה להבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בהכרתכם את טבעו של אלוהים.

הברק ממזרח-אנחתו של האל הכול יכול

הברק ממזרח-אנחתו של האל הכול יכול

יש סוד אדיר בלבכם. אתם לעולם לא יודעים שהוא שם משום שאתם חיים בעולם ללא אור מאיר. השטן שבה את לבכם ואת רוחכם. החשכה מכסה את עיניכם. אתם לא יכולים לראות את השמש ברקיע או את הכוכב המנצנץ בלילה. אוזניכם סתומות בדברי הונאה ואתם לא שומעים את קולו הרועם של יהוה או את צלילם של המים הגועשים מכס המלכות. איבדתם את כל מה שהיה שייך לכם ואת כל מה שהאל הכול יכול העניק לכם. נכנסתם לים אינסופי של מרירות, ללא כוח להימלט וללא סיכוי להינצל – אתם רק תיאבקו ותנועו אנה ואנה... מרגע זה, נגזר עליכם לסבול את הייסורים שממיט השטן, להיות מרוחקים מאוד מברכותיו של האל הכול יכול, מחוץ להישג ידה של תמיכתו של האל הכול יכול, ואתם תצאו לדרך ללא מוצא. מיליון צעקות בקושי משפיעות על לבכם ועל רוחכם. אתם ישנים עמוק בידי השטן, שפיתה אתכם אל המישור חסר הגבולות, שאין בו כיוונים ואין בו תמרורים. מעתה ואילך, אתם נעדרים את הטוהר והתום המקוריים שלכם ואתם מתחילים להסתתר מטיפולו של האל הכול יכול. השטן מכוון את לבכם בכל עניין והופך לחייכם. אתם כבר לא מפחדים ממנו, כבר לא מתרחקים ממנו וכבר לא מפקפקים בו. במקום זאת, אתם מתייחסים אליו כאל אלוהים בלבכם. אתם מתחילים לקדש אותו, לעבוד אותו ולדבוק בו כאילו הייתם צלליתו, ואתם מתחילים להתמסר זה לזה בחיים ובמוות. אין לכם מושג מה מקורכם, מדוע אתם קיימים ומדוע אתם מתים. אתם רואים באל הכול יכול ישות זרה. אתם לא יודעים מה מקורו, וקל וחומר שאתם לא יודעים את כל מה הוא עשה למענכם. כל דבר ממנו הופך למאוס בעיניכם אתם לא מוקירים את מתנותיו ולא יודעים את ערכן. אתם הולכים עם השטן, מהרגע שבו התחלתם לקבל אספקה מהאל הכול יכול. אתם והשטן חוצים אלפי שנים של סופה וסער. יחד איתו, אתם מתנגדים לאלוהים, שהיה המקור לחייכם. אתם לא מכים על חטא, וקל וחומר שאתם לא יורדים לאבדון. אתם שוכחים שהשטן פיתה אתכם וייסר אתכם, ואתם שוכחים את מקורכם. בדיוק כך, השטן פוגע בכם בהדרגה ברגע זה ממש. לבכם ורוחכם קהי חושים ורקובים. אתם כבר לא מתלוננים על מצוקתו של העולם, וכבר לא מאמינים שהעולם אינו צודק. כבר לא אכפת לכם מקיומו של האל הכול יכול. זאת משום שאתם סבורים שהשטן הוא אביכם האמיתי, ומשום שאתם כבר לא יכול להתרחק ממנו. זה הסוד בלבכם.

הברק ממזרח-עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח

הברק ממזרח-עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח

עבדתי רבות בקרב בני האדם, והדברים שהטפתי באוזניכם במשך הזמן הזה היו רבים. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. אולם, רכשתי בני אדם מעטים בלבד על פני האדמה התואמים לי, ולכן אני אומר שהאדם אינו מוקיר את דבריי, וזאת מפני שהאדם אינו תואם לי. בצורה זו, מטרת עבודתי אינה רק כדי שהאדם יוכל לעבוד אותי; אלא חשוב מכך, מטרתה היא לאפשר לאדם לתאום לי. בני אדם שהושחתו חיים בתוך מלכודת השטן, הם חיים בבשר, חיים לפי רצונות אנוכיים, ואין בהם ולו אחד התואם לי. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי, וזאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ומנוגדים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע של אותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

הברק ממזרח-התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

הברק ממזרח-התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

I

בכה הרבה מעבודת האל,

כל אדם עם ניסיון אמת חש כלפיו יראת כבוד,

הנשגבת מהערצה.

שיפוטו וייסוריו

מגלים את טבעו לאנשים,

ולבם ירא מפניו.

עלינו לציית ולירוא פני האל,

כי טבעו והווייתו שונים מאלו של הנבראים,

נשגבים הם מהנבראים.‎

רק לאל שמורים, יראה וכניעה.

הברק ממזרח- איש אינו מודע לבואו של האלוהים

הברק ממזרח- איש אינו מודע לבואו של האלוהים

I

איש אינו מודע לבואו של האל, איש לא מברך על בואו.

בנוסף, איש לא יודע את כל שיעשה.

איש לא יודע את כל שיעשה.

חיי אדם לא משתנים, אותו הלב, אותה שגרה.

הוא בקרבנו כמו אדם רגיל,

הוא איננו מתבלט מאמין מהשורה, כמו מאמין רגיל לגמרי.

עיסוקים לו משלו, ומטרות משל עצמו,

ויש בו אלוהות שאין לאדם.

איש לא הבחין בקיום אלוהותו,

או בהבדל בין מהותו למהות האדם.

הברק ממזרח | מהו אדם אמיתי

הברק ממזרח | מהו אדם אמיתי

תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבראת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו להיות לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי.