מדוע הכנסיות מסוגלות להתנוון ולהפוך לדת?
15. מדוע הכנסיות מסוגלות להתנוון ולהפוך לדת?
דברי אלוהים רלוונטיים:
מדוע נאמר שנוהלם של אנשי הכנסיות הדתיות מיושן? הסיבה לכן היא שמה שהם מנהיגים מנותק מהעבודה שנעשית כיום. בעידן החסד, מה שהם הנהיגו היה נכון, אך היות שהעידן הזה חלף ועבודתו של אלוהים השתנתה, הנוהג שלהם הלך והתיישן. הוא נותר מאחור והוחלף בעבודה החדשה ובאור החדש. עבודתה של רוח הקודש הלכה והעמיקה על סמך תשתיתה המקורית. אולם בני האדם האלה עדיין תקועים בשלב המקורי של עבודת האל, והם עדיין דבקים בנוהגים הישנים ובאור הישן. עבודתו של אלוהים יכולה להשתנות מן הקצה אל הקצה תוך שלוש או חמש שנים. על כן, האם אין זה ייתכן שתמורות משמעותיות אף יותר יתרחשו במהלך אלפיים שנה? ...זאת משום שמי שציית בעבר לחוקי יהוה, ומי שנשא בעבר את עול הצלב, אך אינו יכול לקבל את שלב העבודה הנוגע לאחרית הימים, עשה הכל לשווא ואין כל תועלת למעשיו. הביטוי המובהק ביותר של עבודתה של רוח הקודש הוא אימוץ הכאן ועכשיו, וההרפיה מהעבר. מי שלא עמד בקצב של העבודה של היום ומי שהתנתק מהנוהג של היום הוא זה שמתנגד לעבודתה של רוח הקודש ואינו מקבל אותה. בני אדם כאלה מתריסים נגד עבודתו הנוכחית של אלוהים. אף שהם נאחזים באור העבר, אין פירוש הדבר שניתן להכחיש שהם אינם מכירים את עבודתה של רוח הקודש. ...מי שנמצא שמחוץ לזרם של רוח הקודש תמיד חושב שהוא צודק, אך למעשה, אלוהים חדל מלעבוד בבני האדם האלה זה מכבר והם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש. עבודתו של אלוהים עברה מזמן לקבוצה אחרת של בני אדם, קבוצה שבה אלוהים מתכוון להשלים את עבודתו החדשה. מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם.
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
מצבו של מי שלא מקבל את העבודה החדשה שונה: בני האדם האלה נמצאים מחוץ לזרם של רוח הקודש, והמשמעת והתוכחה של רוח הקודש לא חלות עליהם. בני האדם האלה חיים כל היום בבשר ודם, והם חיים בדעתם, וכל מעשיהם הם על פי הדוקטרינה שמפיק הניתוח והמחקר של מוחם שלהם. אלה לא הדרישות של עבודתה החדשה של רוח הקודש, וקל וחומר שאין זה שיתוף פעולה עם אלוהים. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים נעדר את נוכחותו של אלוהים, ויתרה מזאת, הוא לא נהנה מברכתו ומהגנתו של אלוהים. רוב דבריהם ומעשיהם של בני אדם כאלה נאחזים בדרישות העבר של עבודת רוח הקודש. הם מגלמים לא אמת אלא דוקטרינה. די בדוקטרינה הזו ובתקנים האלה כדי להוכיח כי הדבר היחיד שמאחד אותם הוא הדת. הם אינם עם נבחר או מושאי עבודתו של אלוהים. לאסיפת כל בני האדם האלה אפשר לקרוא כנס דת גדול, אך אי-אפשר לקרוא לה כנסייה. זוהי עובדה שלא ניתן לשנות. עבודתה החדשה של רוח הקודש אינה ברשותם. מתוך מה שהם עושים עולה ריח חזק של דת; נדמה שהדברים שהם מביאים לידי ביטוי גדושים בדת; לא קיימות בהם נוכחותה של רוח הקודש ועבודתה, וקל וחומר שהם אינם זכאים לקבל את המשמעת או את ההבנה העמוקה של רוח הקודש. בני האדם האלה הם כולם גופות חסרות חיים ושרצים חסרי רוחניות. הם לא מכירים את מרדנותו והתנגדותו של האדם, לא מכירים את רשעותו העמוקה של האדם, וקל וחומר שהם לא מכירים את כל עבודתו של אלוהים ואת רצונו הנוכחי של אלוהים. הם כולם בני אדם בורים ושפלים, חלאות אדם שאינם ראויים להיקרא מאמינים!
מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
השיתוף של האדם:
מה כוונתנו כשאנו מדברים על "ללכת בדרכו של אלוהים"? אנו מתכוונים לחוויית עבודתו של אלוהים ולקבלת האמת. אם אינכם מקבלים את האמת או חווים את עבודתו של אלוהים, לא תחוו את המשפט והייסורים של אלוהים, ומשמעות הדבר היא שאינכם הולכים בדרכו של אלוהים. כיצד אנו מכנים אנשים שלא הולכים בדרכו של אלוהים אך מאמינים בו? אנו מכנים אותם מאמינים דתיים. האין זה סוג האמונה שיש מאמינים בעולם הדתי? הם מאמינים אך ורק באלוהים שבשמיים, ולא הולכים בדרכו או חווים את עבודתו. הם רק נאחזים בספרי הקודש שלהם – כתבי הקודש לכאורה – ומדי יום ביומו קוראים בהם פסקה אחת ומתפללים באופן דתי. זוהי אמונתם, ואין לה דבר וחצי דבר עם חייהם והאופן שבו הם חיים. הם פשוט עושים את מה שהם חושבים שעליהם לעשות. אנשים כאלה נקראים "מאמינים דתיים". הם לא מקבלים את עבודתו של אלוהים או חווים אותה. מכאן שאמונתם מתקיימת רק כדי למלא חלל ברוחם, לרצות את לבבותיהם המיוסרים ולמצוא סוג מסוים של תמיכה. האם אנשים בעלי אמונה כזו יוכלו לשאת עדות משמעותית ומרשימה לאלוהים? אין ספק שהם יימנעו מדיבור על עדות, משום שהם לא מתעסקים בעלויות או בהוצאות, בציות או בחיים. זו הסיבה שהם לא יישאו עדות. לכן בכל פעם שהם נרדפים, רק מעטים מהם מצליחים להישאר איתנים. כשחייהם על כף המאזניים, כולם בוגדים באלוהים. חלקכם ודאי ינסו להפריך את דבריי ויאמרו: "האם לא היו הרבה מרטירים בעידן החסד ובעידן החוק?" אינכם טועים. המרטירים הללו החזיקו בעבודתה של רוח הקודש, ואף הם הלכו בדרכו של אלוהים בעתם, בדיוק כפי שאנו עושים היום. הם לא היו חלק מהמאמינים הדתיים. האנשים שחוו את עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק, היו האנשים שהלכו בדרכו בעידן החוק. האנשים שחוו את עבודתו של אלוהים במהלך עידן החסד, היו האנשים שהלכו בדרכו בעידן החסד. בעידן המלכות, אלה מאיתנו שחווים את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, הם אלו שהולכים בדרכו של אלוהים. אולם עתה, משאלוהים בהתגלמותו מבצע את עבודתו באחרית הימים, אמונתם של אנשים שעדיין מאמינים כבעידן החסד ועידן החוק הפכה לאמונה דתית.
מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'
ראשית, חשוב להבין כיצד נוצרו חוגים דתיים ומהו ההבדל בין כנסייה ובין דת. חשוב מאוד להבהיר נושאים אלה. ניתן ללמוד מכתבי הקודש שבמהלך כל שלב בעבודתו של אלוהים, נבחריו של אלוהים הונהגו והונחו בידי אלה שאלוהים הרימם מעם ומינה אותם באופן אישי. לדוגמה, במהלך עידן החוק אלוהים השתמש במשה כדי להוביל ישירות את עם ישראל, ומינה אותו לארגן את מערכת הכהונה. לאחר שעבודתו של משה הושלמה, לא היו עוד אנשים על פני האדמה שמונו ישירות בידי אלוהים להנהיג את בני ישראל. הכוהנים החלו להיבחר על ידי העם. זהו הרקע להיווצרות החוג הדתי של היהדות. מאז, מערכת הכהונה של היהדות עוצבה באמצעות בחירות מתוך חוגים דתיים. לעתים תכופות, חוגים דתיים נעשו מושחתים בשל בחירת כוהנים לא ראויים. כאשר ישוע אדוננו בהתגלמותו כבשר ודם הופיע ועבד במהלך עידן החסד, החוגים הדתיים הגיעו לשפל כזה שהתנגדו למשיח, גינו אותו ויצאו נגד אלוהים. זוהי עובדה שכל אדם יכול להעיד עליה. כאשר ישוע אדוננו בא לארץ לצורך עבודת הגאולה שלו, הוא בחר באופן אישי את שנים עשר השליחים. גם רוח הקודש החלה אז בעבודתה, והייתה עם תלמידיו של ישוע אדוננו. בעת ההיא, התקבצות של אותם אנשים על פני האדמה שקיבלו את עבודתו של ישוע אדוננו נקראה כנסייה, והיא הונהגה אך ורק בידי אנשים שאלוהים מינה. במילים אחרות, אנשים ששימשו את רוח הקודש. בזמן ההוא נוצרה הכנסייה האמיתית, וזהו המקור של הכנסייה. כשלושים שנה לאחר שישוע אדוננו מת, קם לתחייה ועלה השמיימה, מרביתם של שנים עשר השליחים מתו מות קדושים, והכנסייה על פני האדמה לא הונהגה עוד בידי שליחים שמונו ישירות על ידי ישוע אדוננו. וכך החלו להיווצר סוגים שונים של קבוצות דתיות. זהו הרקע להיווצרותו של החוג הדתי במהלך עידן החסד. לאחר מכן, כל אדם שידע לפרש את כתבי הקודש, יכול היה להקים כנסייה, בין אם החזיק בעבודת רוח הקודש או לא. כל עוד היו לו כמה מתנות לחלק, היו אנשים שהסכימו איתו והלכו בעקבותיו. אנשים יכלו לעבוד ולהטיף כאוות נפשם מבלי שיוגבלו, וכך החלו להיווצר מגוון של עדות וכתות. מהי כנסייה ומהי דת? אפשר לומר שקבוצה שמובלת ומונהגת בידי אנשים שמשמשים את רוח הקודש היא כנסייה, וקבוצה שמובלת ומונהגת בידי אנשים שאינם משמשים את רוח הקודש היא דת. זוהי ההבחנה הפשוטה והנכונה ביותר. בכנסיות אמיתיות מצויה עבודת רוח הקודש. בדתות, עבודת רוח הקודש מצויה לעתים רחוקות מאוד. גם אם היא מצויה, זה רק באנשים הבודדים שבאמת מאמינים באלוהים ומחפשים את האמת. זהו ההבדל בין כנסייה ובין דת. עבור כנסיות, זו שאלה מכרעת אם רוח הקודש פועלת על הרועים והמנהיגים ומשתמשת בהם. אם הרועה הוא אדם שמחפש את האמת והולך בנתיב הנכון, סימן שעבודת רוח הקודש נוכחת. אם הרועה איננו אדם שמחפש את האמת והוא הולך בדרכם של הפרושים, סימן שעבודת רוח הקודש אינה נוכחת. כל עוד אנשים יכולים להבחין בין רועים אמיתיים לכוזבים, הם יכולים למצוא כנסייה אמיתית. הכנסייה הופיעה כאשר אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם עשה עבודה באופן אישי, אך לאחר מכן צצו כל מיני סוגים של קבוצות דתיות. עם זאת, אנשים רבים אינם מסוגלים להבחין בין רועים אמיתיים לכוזבים ובין שליחים אמיתיים לכוזבים. זאת מכיוון שהם מאמינים באלוהים, אבל אינם מבינים את האמת. באחרית הימים השחיתות טבועה עמוק באנשים, הם אינם מבינים את האמת, אך הם סוגדים למתנות. הם אינם מבחינים כלל אם עבודת רוח הקודש נוכחת או לא באנשים. כל עוד אדם יכול לפרש את כתבי הקודש, יהיו אנשים שיסכימו וילכו בעקבותיו. אנשים מתמקדים במידה הולכת וגוברת במתנות, ולכן הם הולכים בעקבות כמרים ומנהיגים של חוגים דתיים באמונתם באלוהים מבלי לתהות כלל אם מנהיגים אלה ניחנו בעבודת רוח הקודש ובמציאות של האמת. כאילו כל עוד הם מחזיקים ברישיון כמורה, הם אושרו ומונו על ידי אלוהים, ועל האנשים לקבל אותם ולהישמע להם. אנשים כסילים אפילו מתייחסים לכמרים כאל ישוע אדוננו וסוגדים להם כמו לאלוהים. במהלך עידן החסד, הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים בחוגים דתיים התייחסו אל ישוע אדוננו כאל אויב וצלבו אותו, ובכך נחשפה למעשה עובדת התנגדותם לאלוהים. באחרית הימים, רוב המנהיגים והכמרים של החוגים הדתיים מגנים את המשיח של אחרית הימים ומתנגדים לו אף יותר, בלי שמץ של פחד. עובדות אלו מוכיחות שרוב הכמרים והמנהיגים של החוגים הדתיים אינם יראים את אלוהים. חלקם אפילו אינם מאמינים בהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם, ואין בלבם כל מקום לאלוהים. כל אמונתם וסגידתם נתונה לאל מעורפל, אך הם אינם מאמינים כלל בקיומו של האל המעשי ואינם מאמינים שהמשיח הוא מקור כל האמת. לכן אנשים אלה הם כופרים, משרתי השטן, והם נעשו לצוררי המשיח. הם אויביו של אלוהים. כל מי שמתנגד למשיח ומגנה אותו הוא אויבו של אלוהים. זה ברור ואין בכך כל ספק.
מתוך 'בשיתוף ובדרשה על ההיווכחות בחיים'
כל נבחריו של אלוהים חייבים להבין מהי כנסייה ומהי דת. ליתר דיוק, הכנסייה שבה עובדת רוח הקודש היא הכנסייה האמיתית, וכל הכנסיות שבהן רוח הקודש אינה עובדת מסווגות כדתות. לא רק שכנסיות בחוגים דתיים מסווגות כדתות, אלא גם אם כנסייה כלשהי במשפחת אלוהים נשלטת על ידי מנהיגי שקר או צוררי משיח, הכנסייה תאבד את עבודת רוח הקודש, והתכנסות נבחריו של אלוהים תאבד את אספקת החיים. בכנסייה כזו לא תהיה שום הנאה. בעיני אלוהים, כנסייה כזו מסווגת כדת. אם יש אנשים המאמינים באמת באלוהים, אך נשלטים על ידי מנהיגי שקר או צוררי משיח, ומשום שאין להם יכולת להבחין הולכים בדרכי מנהיגי השקר וצוררי המשיח ונשמעים להם, הכנסייה אליה הם משתייכים נחשבת לדת. אלוהים חייב להשמיד את כל מי שמשתייך לדת, ורק מעט יכולים להיוושע. מכיוון שעבודתה של רוח הקודש לא נמצאת בדת, אנשים לעולם לא יזכו באמת ובחיים. לכן ההשלכות של שליטת מנהיגי שקר וצוררי משיח השולטים בכנסייה הן חמורות ביותר.
מתוך 'קטעים נבחרים מקורותיהם של הסדרי העבודה של כנסיית האל הכול יכול'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה