מהו בדיוק אדם שנשמע לרצונו של אלוהים? ומהי עדות אמיתית לאמונה באלוהים?
יח. יש לשתף בבירור מה פירוש הדבר להישמע לרצונו של אלוהים ומהי עדות אמיתית לאמונה באלוהים
3. מהו בדיוק אדם שנשמע לרצונו של אלוהים? ומהי עדות אמיתית לאמונה באלוהים?
פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"ויקם איוב ויקרע את-מעִלו, ויגז את-ראשו; ויפֹל ארצה, וישתחו. ויאמר ערֹם יצתי מבטן אמי, וערֹם אשוב שמה – יהוה נתן, ויהוה לקח; יהי שם יהוה, מבֹרך" (איוב א' 20-21).
"ויאמר קח-נא את-בנך את-יחידך אשר-אהבת, את-יצחק, ולך-לך, אל-ארץ המֹּריה; והעלהו שם, לעֹלה, על אחד ההרים, אשר אמר אליך. ...וישלח אברהם את-ידו, ויקח את-המאכלת, לשחֹט, את-בנו "(בראשית כ"ב 2,10).
"הם אלה שלא נטמאו בנשים, כי הם היו בתולים. הם אלה שהולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה נפדו מבני האדם כביכורים לאלוהים ולשה. ובפיהם לא הייתה מרמה, מפני שהם ללא דופי לפני כס מלכותו של אלוהים" (ההתגלות י"ד 4-5).
דברי אלוהים רלוונטיים:
ישוע היה מסוגל למלא את התפקיד שאלוהים הטיל עליו – עבודת הגאולה של האנושות כולה – מפני שהוא הסב את כל תשומת לבו לרצון האל מבלי להתחשב בתוכניותיו ושיקוליו האישיים. לכן הוא גם היה מקורבו של אלוהים – אלוהים עצמו, כפי שכולכם מבינים היטב. (למעשה, הוא היה אלוהים עצמו שאלוהים העיד עליו. אני מזכיר זאת כאן כדי להשתמש בעובדה הזו על ישוע כדי להמחיש את העניין.) הוא היה מסוגל להציב את תוכנית הניהול של אלוהים במרכז, והוא תמיד התפלל לאב שבשמיים ותמיד חיפש את רצונו של האב שבשמיים. הוא התפלל ואמר: "אלוהים האב! הגשם את רצונך, ופעל על פי תוכניתך ולא על פי כוונותיי. האדם אמנם חלש, אך למה לך להתחשב בו? איך ייתכן שהאדם הוא מושא דאגתך? הוא כמו נמלה בידך. בלבי אני רוצה רק למלא את רצונך, ואעשה את מה שצריך כדי שתוכל לעשות בקרבי את מה שצריך להיעשות על פי כוונותיך שלך." בדרך לירושלים, ישוע חש יגון כאילו סכין סובבה בלבו, ואף על פי כן לא היתה לו כל כוונה שהיא להפר את הבטחתו. תמיד היה בו כוח רב עוצמה שדחף אותו קדימה אל המקום שבו הוא עתיד להיצלב. בסופו של דבר, הוא מוסמר לצלב והפך לדמותו של הבשר החוטא. כך הוא השלים את עבודת גאולתה של האנושות והתעלה על שרשראות המוות והשאול. בפניו איבדו התמותה, הגיהינום והשאול את כוחם ונחלו תבוסה בידיו. הוא חי שלושים ושלוש שנים, שבהן עשה כל שביכולתו להגשים את רצון האל על פי עבודתו של אלוהים בזמן ההוא. הוא לעולם לא התחשב ברווחיו או בהפסדיו האישיים, ותמיד חשב על רצון האל האב. לכן, לאחר שהוא נטבל, אלוהים אמר: "זהו בני אהובי אשר אני שבע רצון ממנו." בזכות שירותו בפני אלוהים, שהיה בהרמוניה עם רצון האל, אלוהים הטיל על כתפיו את המשא הכבד של גאולת האנושות כולה והניע אותו ללכת ולהגשים זאת, והוא היה כשיר וראוי להשלים את המשימה החשובה הזו.
מתוך 'איך לשרת בהרמוניה עם רצון האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
על משרתי האל להיות מקורביו של אלוהים. עליהם להיות אהובים על אלוהים, ומסוגלים לנאמנות מלאה לאלוהים. בין שאתם פועלים מאחורי בני אדם ובין שאתם פועלים לפניהם, אתם יכולים לזכות בשמחת האל בפני אלוהים, אתם יכולים לעמוד איתן בפני אלוהים. בלי קשר לאופן שבו אחרים מתייחסים אליכם, אתם תמיד פוסעים בנתיב שלכם ומסבים את כל תשומת לבכם למשא האל. רק כך תהיו מקורבים של אלוהים. הסיבה שהמקורבים של אלוהים יכולים לשרת אותו ישירות היא שאלוהים הטיל עליהם תפקיד חשוב, ואת משא האל. הם יכולים לקבל עליהם את לבו של האל כאילו היה לבם שלהם, ויכולים לקבל עליהם את משא האל כמשאם שלהם, והם לא שוקלים כלל אם הם מרוויחים או מפסידים סיכויים עתידיים: גם כשאין להם סיכויים עתידיים, או כשהם לא מרוויחים דבר, הם תמיד מאמינים באלוהים בלב אוהב. לכן בני אדם כאלה הם מקורבים של אלוהים. מקורבי האל הם גם אנשי סודו; רק אנשי סודו של אלוהים יכולים להיות שותפים לחוסר השקט שלו ולרצונותיו, ועל אף שבשרם כואב וחלוש, הם יכולים לעמוד בכאב ולנטוש את מה שהם אוהבים כדי לְרַצות את אלוהים. אלוהים מטיל משאות כבדים יותר על בני אדם אלה, וכל הדברים שאלוהים יעשה יבוטא באמצעות בני האדם האלה. על כן, בני האדם האלה אהובים על אלוהים. על כן, הם משרתי האל שהם כלבבו של אלוהים. רק בני אדם כאלה יכולים למשול יחד עם אלוהים.
מתוך 'איך לשרת בהרמוניה עם רצון האל' ב'הדבר מופיע בבשר'
באמונתו באלוהים, פטרוס שאף לְרַצות את אלוהים בכל מעשיו, ושאף להישמע לכל הוראותיו של אלוהים. ללא כל תלונה, הוא היה מסוגל לקבל ייסורים ומשפט, וכן זיכוך, צרות וחוסר בחייו, ואף אחד מהדברים האלה לא יכול היה לשנות את אהבתו לאלוהים. האין זו האהבה המושלמת לאלוהים? האין זה מילוי חובתו של ברוא אל? ייסורים, משפט וצרות – אתם מסוגלים להגיע לציות עד המוות, זה מה שכל ברוא אל צריך להגיע אליו, וזה טוהר האהבה כלפי אלוהים. אם האדם יכול להגיע לכך, הוא ברוא אל כשיר, ואין דבר שמְרַצה יותר את רצונו של הבורא.
מתוך 'ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד' ב'הדבר מופיע בבשר'
ברגע שמוזכר שמו של פטרוס, כולם משבחים אותו ונזכרים מיד בסיפורים על פטרוס... הוא לא רק הקפיד לאכול ולשתות את דבריי, אלא יותר מזה, לתפוס את כוונותיי. הוא גם תמיד היה שקול וזהיר במחשבותיו, כך שהוא תמיד היה פיקח וחריף ברוחו, ולכן הוא היה מסוגל לְרַצות אותי בכל מעשיו. בחייו השגרתיים, הוא הקפיד להטמיע את הלקחים של מי שנכשל בעבר, כדי לדרבן את עצמו הלאה לאתגרים גדולים יותר, בחשש רב ליפול ברשתו של הכישלון. הוא גם הקפיד לספוג בתוכו את האמונה והאהבה של כל מי שאהב את אלוהים לאורך העידנים. כך הוא האיץ את תהליך צמיחתו לא רק ביחס להיבטים השליליים, אלא באופן חשוב בהרבה, ביחס להיבטים החיוביים, עד שהוא הפך בפניי לבן האדם שהכיר אותי הכי טוב. לכן קל לדמיין איך הוא יכול היה להפקיד בידיי את כל מה שיש לו, ולא להיות עוד אדון לעצמו אפילו באכילה, בלבוש, בשינה, או בבחירה היכן לשהות, אלא הפך את הרצון לְרַצות אותי בכל דבר ליסוד הנאתו מרוחב לבי. פעמים כה רבות העמדתי אותו בניסיון, מה שכמובן כמעט הרג אותו, אבל אפילו בעיצומם של כל מאות הניסיונות האלה, הוא מעולם לא איבד את האמון בי ומעולם לא התערערה אמונתו. גם כשאמרתי שכבר השלכתי אותו הצדה, הוא לא נעשה רך-לבב ולא התייאש, אלא המשיך כבעבר להוציא לפועל את עקרונותיו כדי לממש את אהבתו כלפיי. ...בזכות נאמנותו בפניי, ובזכות הברכות שהרעפתי עליו, הוא נעשה מופת ודגם לחיקוי לאנושות במשך אלפי שנים.
מתוך 'האמירה השישית' מתוך' אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'
כשאיוב עבר בתחילה את ניסיונותיו, נלקחו ממנו כל רכושו וכל ילדיו, אך הוא לא נפל על פניו או אמר דבר מה שהיה חטא נגד אלוהים, כתוצאה מכך. הוא גבר על פיתויי השטן ועל נכסיו הגשמיים וצאצאיו, ועל הניסיון של אובדן כל רכושו הגשמי. כלומר הוא היה מסוגל להישמע ללקיחת אלוהים ממנו ולהכיר תודה ולהלל את אלוהים משום כך. זו הייתה התנהלותו של איוב במהלך פיתויו הראשון של השטן, וזו הייתה עדותו במהלך הניסיון הראשון של אלוהים. בניסיונו השני, השטן שלח את ידו להכות את איוב ועל אף שאיוב חווה כאב גדול מאי-פעם, עדיין עדותו הספיקה כדי להמם את בני האדם. הוא עשה שימוש בעוז רוחו, בנחישותו ובציותו לאלוהים, כמו גם ביראתו את אלוהים, כדי להביס את השטן בשנית, והתנהלותו ועדותו זכו שוב לאישור ולהעדפה מצד אלוהים. במהלך פיתוי זה, איוב עשה שימוש בהתנהלותו בפועל כדי להצהיר בפני השטן שמכאובי הבשר לא יוכלו לשנות את אמונתו ואת ציותו לאלוהים, או לקחת ממנו את מסירותו לאלוהים ויראתו את אלוהים. הוא לא יזנח את אלוהים ולא יוותר על תומתו ויושרו שלו בגלל שניצב בפני המוות. נחישותו של איוב הפכה את השטן לפחדן, אמונתו הותירה את השטן מפוחד ונרעד, עוצמת קרב לחיים או למוות עם השטן טבעה בשטן שנאה וטינה עמוקות, ויושרו ותומו הותירו את השטן ללא דבר לעשות לו, עד כדי כך שהשטן זנח את מתקפותיו וויתר על האשמותיו נגד איוב בפני יהוה אלוהים. פירוש הדבר הוא שאיוב גבר על העולם, שהוא גבר על הבשר, גבר על השטן, וגבר על המוות. הוא היה לחלוטין אדם שמקומו עם אלוהים. במהלך שני הניסיונות האלה, איוב עמד איתן בעדותו ולמעשה הביא לידי ביטוי את תומתו ויושרו והרחיב את התחום של עקרונות חייו, יראת אל והישמרות מרע. לאחר שאיוב עבר את שני הניסיונות האלו, ניטעה בו חוויה עשירה יותר, והחוויה הזו הפכה אותו בוגר ומנוסה יותר, חיזקה אותו ואת נחישותו ועשתה אותו בטוח יותר בנכונות ובערך של ההגינות שבה הוא דבק. הניסיונות שיהוה אלוהים העמיד בהם את איוב נתנו לו הבנה ותחושה עמוקות יותר של דאגתו של אלוהים לאדם ואפשרו לו לחוש את הערך הרב של אהבת אלוהים. מאותו הרגע הערכתו כלפי אלוהים ואהבתו כלפיו נוספו ליראתו את אלוהים. ניסיונותיו של יהוה אלוהים לא רק שלא דחו את איוב, אלא קירבו את לבו לאלוהים. כשהכאב הגשמי שאיוב סבל היה בשיאו, הדאגה שחש מצד יהוה אלוהים לא הותירה לו ברירה אלא לקלל את יום היוולדו. ההתנהלות הזו לא הייתה מתוכננת מראש, אלא שהיא הייתה גילוי טבעי של ההערכה והאהבה לאלוהים שהיו בלבו. זה היה גילוי טבעי שנבע מהערכתו ואהבתו לאלוהים. כלומר מכיוון שהוא תיעב את עצמו ולא היה מוכן או מסוגל לסבול גרימת עינוי לאלוהים, הערכתו ואהבתו לאלוהים הגיעו לנקודה של חוסר אנוכיות. באותו זמן, איוב רומם את הערצתו וכמיהתו לאלוהים ואת מסירותו לאלוהים לרמה של הערכה ואהבה. בו בזמן, הוא רומם גם את אמונתו וציותו לאלוהים ואת יראת האל לרמה של הערכה ואהבה. הוא לא התיר לעצמו לעשות דבר שיגרום נזק לאלוהים, הוא לא התיר לעצמו כל התנהלות שתפגע באלוהים ולא התיר לעצמו לגרום לאלוהים כל צער, אבל או אפילו עצב מסיבותיו שלו. בעיני אלוהים, על אף שאיוב היה עדיין אותו איוב כמו קודם, אמונתו של איוב, ציותו ויראתו את אלוהים גרמו לאלוהים סיפוק והנאה מוחלטים. באותו הזמן, איוב השיג את השלמות שאלוהים ציפה ממנו להשיג, הוא הפך למישהו שראוי באמת להיקרא "תם וישר" בעיני אלוהים. מעשיו הצדיקים אפשרו לו לגבור על השטן ולעמוד איתן בעדותו לאלוהים. כך גם מעשיו הצדיקים הפכו אותו למושלם ואפשרו לערך של חייו להתרומם ולהתעלות יותר מתמיד ולהפוך אותו לאדם הראשון שהשטן לא יתקיף ויפתה עוד. משום שאיוב היה צדיק , השטן האשים אותו ופיתה אותו. משום שאיוב היה צדיק, הוא נמסר לידי השטן. ומשום שאיוב היה צדיק, הוא גבר על השטן והביס אותו, ועמד איתן בעדותו. מאותו רגע ואילך, איוב הפך לאדם הראשון שלעולם לא יימסר עוד לידי השטן. הוא בא באמת בפני כס מלכותו של אלוהים וחי באור, תחת ברכתו של אלוהים, הרחק מעיניו הצופות של השטן והרחק מהשחתתו... הוא הפך לאדם אמיתי בעיני אלוהים, והוא יצא לחופשי...
מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'
אתם אולי אומרים שנכבשתם, אבל האם תוכלו להישמע עד מוות? עליכם להיות מסוגלים להישמע לאלוהים עד הסוף גם אם אין לכם סיכויים עתידיים, ואסור לכם לאבד את האמונה באלוהים בלי קשר לסביבתכם. בסופו של דבר, עליכם להשיג שני היבטים של עדות: עדותו של איוב – צייתנות עד מוות – ועדותו של פטרוס – אהבה עילאית כלפי אלוהים. מהיבט אחד, עליכם להיות כמו איוב: לא היה לו רכוש חומרי, והוא נתקף בכאב הבשר, אך הוא בכל זאת לא זנח את שמו של יהוה. זו עדותו של איוב. פטרוס אהב את אלוהים עד מותו. כשהוא מת – כשהוא נצלב – הוא עדיין אהב את אלוהים. הוא לא חשב על סיכוייו העתידיים ולא עסק בתקוות לתהילה או במחשבות ראוותניות, והוא שאף רק לאהוב את אלוהים ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים. זה הרף שעליכם לעמוד בו כדי שתיחשבו כמי שנשא עדות וכדי שתהפכו מושלמים לאחר כיבושכם.
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מהי בדיוק עדות אמיתית? לעדות המדוברת כאן יש שני חלקים: האחד הוא עדות לכך שנכבשתם, והשני הוא עדות לכך שהפכתם למושלמים (שהיא מןהסתם עדות שבאה לאחר הניסיונות והצרות האדירות של העתיד). במילים אחרות, אם אתם מסוגלים לעמוד איתן במהלך צרות וניסיונות, נשאתם את השלב השני בעדות. מה שחיוני כיום הוא השלב הראשון בעדות: להיות מסוגל לעמוד איתן במהלך כל ניסיון של ייסורים ומשפט. זו עדות לכך שנכבשתם. זאת משום שהיום הוא עת הכיבוש. (עליכם לדעת שהיום הוא הזמן שבו אלוהים עובד על פני האדמה. עבודתו המרכזית של אלוהים בהתגלמותו על פני האדמה היא השימוש במשפט ובייסורים כדי לכבוש את קבוצת בני האדם הזאת על פני האדמה שמורכבת מחסידי אל.) השאלה אם אתם מסוגלים לשאת עדות על כך שנכבשתם תלויה בשאלה אם אתם מסוגלים להישמע לאלוהים עד הסוף, אך יותר מכך, היא תלויה בשאלה אם אתם מסוגלים לרכוש ידע אמיתי בנוגע לייסורים והמשפט בעבודתו של אלוהים כשאתם חווים כל שלב בעבודתה הזו, ובשאלה אם אתם באמת מסוגלים לראות את כל העבודה הזו. לא תוכלו להתקדם בבלבול אם תהיו חסידי אל עד הסוף. עליכם להיות מסוגלים להיכנע ברצון במהלך כל ייסור ומשפט, עליכם להיות מסוגלים לרכוש ידע אמיתי על כל שלב בעבודה שאתם חווים, ועליכם להיות מסוגלים להכיר את טבעו של אלוהים ולהישמע לטבע הזה. זו העדות האולטימטיבית שנדרשת לכך שנכבשתם. העדות לכך שנכבשתם מתייחסת בעיקר לכך שאתם מודעים להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם. באופן חיוני, השלב הזה הוא עדות על התגלמותו של אלוהים. לא משנה מה אתם עושים או אומרים בפני אנשי העולם או בפני בני האדם המחזיקים בכוח – מה שמשנה מעל הכל הוא העובדה שאתם מסוגלים להישמע לכל הדברים שנאמרים מפיו של אלוהים ולכל עבודתו. לפיכך, שלב העדות הזה מופנה אל השטן ואל כל אויביו של אלוהים – השדים ובני האדם העוינים שלא מאמינים שאלוהים יתגלם כבשר ודם בשנית ויבוא לעשות עבודה אף גדולה יותר, ויתרה מזאת, לא מאמינים בעובדת שובו של אלוהים כבשר ודם. במילים אחרות, הוא מופנה אל כל צוררי המשיח – כל האויבים שלא מאמינים בהתגלמותו של אלוהים.
...
העדות של אחרית הימים היא עדות לכך שאתם מסוגלים להפוך למושלמים, או לכך שאתם לא מסוגלים לעשות זאת. כלומר העדות האחרונה היא שלאחר שקיבלתם את הדברים שמבטא פיו של אלוהים בהתגלמותו, הכרתם את אלוהים והפכתם לוודאיים לגביו, אתם מביאים לידי ביטוי בחייכם את כל הדברים שביטא פיו של אלוהים, ואתם משיגים את התנאים שאלוהים דורש מכם – הסגנון של פטרוס והאמונה של איוב, שיאפשרו לכם להישמע לאלוהים עד המוות, לתת לו את כל כולכם, ולהתאפיין בסופו של דבר בצלם אנוש שעומד ברף של אלוהים – כלומר צלם של אדם שנכבש, חווה ייסורים, נשפט והפך למושלם. זו העדות שצריך לשאת אדם שהופך למושלם בסופו של דבר.
מתוך 'נוהג (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
בכל שלב בעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם, נדמה כלפי חוץ שזהו מגע בין בני אדם, כאילו שהעבודה הזו היא מעשה ידי אדם או פרי התערבות של האדם. עם זאת, מאחורי הקלעים, כל שלב בעבודה וכל דבר שמתרחש הוא הימור שעושה השטן בפני אלוהים, אשר דורש מבני האדם לעמוד איתן בעדותם על אלוהים. קחו את ניסיון איוב כדוגמה: מאחורי הקלעים, השטן הימר עם אלוהים, ומה שקרה לאיוב היה מעשים של בני אדם והתערבותם של בני האדם. מאחורי כל מהלך שאלוהים עושה בקרבכם, השטן מהמר עם אלוהים – מאחורי הכל ניטש קרב. לדוגמה, אם יש לכם דעות קדומות על אחיכם ואחיותיכם, יהיו דברים שתרצו לומר – דברים שלדעתכם יצערו את אלוהים – אך יהיה לכם קשה בקרבכם ובאותו רגע, יפרוץ בכם קרב: "האם עליי לדבר או לא?" זהו הקרב. על כן יש קרב בכל דבר, וכשניטש בקרבכם קרב, הודות לשיתוף הפעולה שלכם בפועל ולייסוריכם, אלוהים עובד בקרבכם. בסופו של דבר, אתם מסוגלים לשים את העניין בצד בקרבכם והכעס פג מאליו. זו התוצאה של שיתוף הפעולה שלכם עם אלוהים. כל דבר שאתם עושים דורש מכם לשלם מחיר מסוים במאמציכם. ללא מצוקה בפועל, אתם לא יכולים לְרַצות את אלוהים. אפילו לא תתקרבו לְרַצות את אלוהים ודבריך יהיו סיסמאות ריקות ותו לא! האם הסיסמאות הריקות האלו יכולות לְרַצות את אלוהים? כשאלוהים והשטן עורכים קרב במישור הרוחני, כיצד עליכם לרצות את אלוהים וכיצד עליכם לעמוד איתן בעדותכם עליו? עליכם לדעת שכל דבר שקורה לכם הוא ניסיון וזה הזמן שבו אלוהים צריך שתישאו עדות. כלפי חוץ, הדברים האלה לא בהכרח נראים חשובים, אבל כשהם מתרחשים, הם מוכיחים אם אתם אוהבים את אלוהים או לא. אם אתם אוהבים אותו, תוכלו לעמוד איתן בעדותכם עליו, ואם לא הנהגתם את אהבתך אליו, פירוש הדבר שאתם לא בני אדם המנהיגים את האמת, שאין לכם אמת ואין לכם חיים, ושאתם כעלה נידף ברוח! כל דבר שקורה לבני האדם הוא הזדמנות שבה אלוהים צריך שהם יעמדו איתן בעדותם עליו. שום דבר משמעותי לא קרה לכם באותו רגע, ואין לכם עדות גדולה להעיד, אך כל פרט בחיי היום-יום שלכם קשור לעדותכם על אלוהים. אם אתם יכולים לזכות בהערצתם של אחיכם ואחיותיכם, בני משפתחתכם וכל אדם המקיף אתכם; אם יום אחד יבואו הלא מאמינים ויעריצו כל מעשיכם, ויראו שכל מה שאלוהים עושה הוא נפלא, הרי שנשאתם עדות. אף שאין לכם תובנות ואיכותכם עלובה, בזכות שאלוהים הופך אתכם למושלמים, תוכלו לְרַצות אותו ולהיות מודעים לרצונו. בני אדם אחרים יראו איזו עבודה אדירה אלוהים עשה בבני אדם בעלי האיכות העלובה ביותר. במידת מה, בני אדם מכירים את אלוהים והופכים למתגברים בפני השטן ונאמנים לאלוהים. לאיש לא יהיה יותר חוט שדרה מאשר קבוצת בני האדם הזו. זו תהיה העדות האדירה ביותר.
מתוך 'רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'
בסופו של דבר, איזו עדות תתבקשו לשאת? אתם חיים בעולם של זוהמה אבל יכולים להפוך לקדושים ולא להיות מזוהמים וטמאים עוד. אתם חיים בתחומו של השטן אבל אתם משילים מעליכם את השפעתו של השטן, והשטן לא שולט בכם ולא מטריד אתכם, ואתם בידיו של הכל יכול. זוהי העדות לניצחון במאבק נגד השטן וההוכחה לניצחון הזה. אתם יכולים לזנוח את השטן. מה שאתם מביאים לידי ביטוי לא חושף את השטן, אלא שהוא מה שאלוהים דרש שהאדם יגשים כשהוא ברא את האדם: אנושיות רגילה, רציונליות רגילה, תובנה רגילה, נחישות רגילה לאהוב את אלוהים ונאמנות לאלוהים. זוהי העדות שנושאים ברואי האל. אתם אומרים, "אנחנו חיים בארץ של זוהמה, אבל בזכות הגנת האל, בזכות מנהיגותו ומפני שהוא כבש אותנו, נפטרנו מהשפעת השטן. היכולת שלנו להישמע לאלוהים כיום גם היא נובעת מכך שאלוהים כבש אותנו, ולא מהיותנו טובים או מאהבתנו הטבעית כלפי אלוהים. רק מפני שאלוהים בחר בנו והועיד אותנו, נכבשנו כיום, ורק משום כך אנחנו מסוגלים לשאת עליו עדות ויכולים לשרת אותו. ורק מפני שהוא בחר בנו והגן עלינו, ניצלנו ויצאנו מתחומו של השטן, ורק משום כך אנחנו יכולים להשאיר מאחורינו את הזוהמה ולהיטהר באומת התנין הגדול האדום כאש." בנוסף, מה שאתם מביאים לידי ביטוי כלפי חוץ יוכיח שאתם ניחנים באנושיות רגילה, שדבריכם רציונליים ושאתם דומים לבני אדם רגילים. ...אם בני אדם מסתכלים עליכם ואומרים, "אף על פי שאלוהים אמר שאתם צאצאי מואב, מה שאתם מביאים לידי ביטוי הוכיח שהשארתם מאחוריכם את השפעתו של השטן; על אף שהדברים האלה עדיין בקרבכם, אתם מסוגלים להפנות להם את גבכם," הדבר מוכיח שנכבשתם לגמרי. אתם, שנכבשתם וניצלתם, תאמרו, "נכון שאנחנו צאצאי מואב, אבל אלוהים הושיע אותנו, ואף על פי שנהוג היה בקרב בני ישראל לנטוש ולקלל את צאצאי מואב ולהגלות אותם לחיות בין הגויים, היום אלוהים הושיע אותנו. נכון שאנחנו בני האדם המושחתים ביותר – זה היה צו האל וזו עובדה שאיש לא יכול להכחיש. אולם היום ברחנו מההשפעה הזו. אנחנו מתעבים את אבינו הקדמון, ומוכנים להפנות את גבינו לאבינו הקדמון, לנטוש אותו לגמרי ולהישמע לכל הסדריו של אלוהים, לפעול על פי רצון האל ולמלא את דרישותיו מאיתנו, ולהשביע את רצון האל. מואב בגד באלוהים, הוא לא פעל על פי רצון האל ואלוהים שנא אותו. אולם עלינו להבין ללבו של אלוהים, וכיום, היות שאנחנו מבינים את רצון האל, אסור לנו לבגוד באל ועלינו להתכחש לאב הקדמון הישן שלנו!"
מתוך 'סוד העניין של עבודת הכיבוש (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'
מרגע שאלוהים הופך לחיים שבקרב בני האדם, הם לא מסוגלים עוד לעזוב את אלוהים. האין זה מעשה האל? אין עדות גדולה מכך! אלוהים עבד ע שלב מסוים, הוא אמר לבני האדם לשרת, ולקבל ייסורים, או למות, ובני האדם לא נסוגו. זו ההוכחה שאלוהים כבש אותם. בני אדם שהאמת בידם הם אלה שבחווייתם האמיתית יכולים לעמוד איתן בעדותם, לעמוד איתן בעמדתם, לעמוד לצד אלוהים מבלי לסגת, ולקיים קשר רגיל עם בני אדם שאוהבים את אלוהים, שנשמעים לאלוהים גם כשאירועים נקרים בדרכם, ושנשמעים לאלוהים עד המוות. הנוהג והגילויים שלכם בחיים האמיתיים הם עדות לאלוהים – זה האופן שבו האדם מביא את אלוהים לידי ביטוי ונושא עדות על אלוהים וזו באמת ההנאה האמיתית מאהבתו של אלוהים; כשתחוו חוויות עד השלב הזה, תשיגו השפעה הולמת. . אתם דבקים בהבאת דברים לידי ביטוי בפועל, וכל מעשה שלכם זוכה להערצת הזולת. הופעתכם שגרתית אך אתם מביאים לידי ביטוי חיים של אדיקות גמורה, וכשאתם מבטאים את דברי האל, אלוהים מכוון אתכם והופך אתכם לנאורים. אתם יכולים לומר את רצון האל בדבריכם, לבטא את המציאות, ואתם מבינים הרבה על שירות ברוח. אתם כנים בדבריכם, הגונים וישרים, אינכם מהוגנים ולא אנשי ריב, ואתם מסוגלים להישמע להסדרי האל ולעמוד איתנים בעדותכם כאשר נקרים אירועים בדרככם, וכן אתם שומרים על שלוותכם בלי קשר למה שאתם עוברים. אנשים מסוג זה ראו באמת את אהבת האל. יש בני אדם שהם עדיין צעירים, אך הם מתנהגים כאנשים בגיל העמידה. הם בוגרים, האמת בידיהם והם מושא להערצת הזולת – אלה הם בני האדם בעלי העדות המייצגים את אלוהים. כלומר, אחרי שהם יחוו חוויות עד שלב מסוים, הם יזכו בתובנה בנוגע לאלוהים, ועל כן טבעם החיצוני יתייצב גם הוא.
מתוך 'בני האדם שאוהבים את אלוהים יחיו לאורו לנצח' ב'הדבר מופיע בבשר'
במהלך עבודתו של אלוהים, שבה הוא מספק את צורכי האדם ותומך בו, אלוהים מספר לאדם את כל רצונו ודרישותיו ומראה לאדם את מעשיו, את טבעו ואת מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. המטרה היא לצייד את האדם בשיעור קומה ולאפשר לו לרכוש אמיתות מסוימות מאלוהים בהיותו חסיד אל – אמיתות שהן כלי הנשק שהאדם מקבל מאלוהים כדי להילחם בשטן. כשבידיו הכלים האלה, על האדם לעמוד במבחניו של אלוהים. לאלוהים יש אמצעים ואפיקים רבים לבחינת האדם, אך כל אחד מהם דורש "שיתוף פעולה" מצד אויבו של אלוהים, השטן. כלומר לאחר שהוא נותן לאדם את הכלים ללחום בשטן, אלוהים מוסר את האדם לידי השטן ומאפשר לשטן "לבחון" את שיעור הקומה של האדם. אם האדם יכול להשתחרר מגדודי השטן, אם באפשרותו לברוח כשהשטן מקיף אותו ולהישאר בחיים, האדם יעבור את המבחן. אולם אם האדם אינו מצליח להשתחרר מגדודי השטן ונכנע לו, הוא לא יעבור את המבחן. יהיה אשר יהיה ההיבט שאלוהים בוחן באדם, הקריטריונים לבחינה זו הם אם האדם ניצב איתן בעדותו כשהשטן תוקף ואם האדם זונח את אלוהים ונכנע ומתמסר לשטן כשהוא לוכד אותו. אפשר לומר שיכולתו של האדם לזכות בישועה תלויה ביכולתו לגבור על השטן ולהביס אותו , ויכולתו להשיג חירות תלויה ביכולתו להרים בכוחות עצמו את כלי הנשק שאלוהים נתן לו כדי לגבור על כבלי השטן, ולגרום לשטן לחלוטין לאבד כל תקווה ולהניח לו. אם השטן מאבד כל תקווה ומוותר על מישהו, פירוש הדבר הוא שהשטן לעולם לא ינסה עוד לקחת את אותו אדם מאלוהים, לעולם לא יאשים או יפריע עוד לאדם זה, ולעולם לא יענה או יתקוף אותו עוד ללא רסן. רק אדם כזה ייפול באמת בנחלת האל. זהו כל התהליך שבו אנשים נופלים בנחלת האל.
מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה