4. מה ההבדל בין מה שהאדון הטיל על בני האדם בעידן החסד ומה שאלוהים מטיל על בני האדם בעידן המלכות?

מה ההבדל בין מה שהאדון הטיל על בני האדם בעידן החסד ומה שאלוהים מטיל על בני האדם בעידן המלכות?

ה. יש לשאת עדות על היבט האמת הנוגע להבדל בין עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים ועבודת הגאולה שלו בעידן החסד

4. מה ההבדל בין מה שהאדון הטיל על בני האדם בעידן החסד ומה שאלוהים מטיל על בני האדם בעידן המלכות?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים, החל מירושלים" (לוקס כ"ד 47).

"ואתם לכו אל כל הגוים, ועשו תלמידים, וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש. ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם, והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן" (מתי כ"ח 19-20).

"לא כל מי שאומר לי אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים" (מתי ז' 21).

דברי אלוהים רלוונטיים:

כפי שהיה שלב העבודה של ישוע: הוא פתח דרך חדשה. בבואו, הוא הטיף את בשורת מלכות השמיים ואמר שעל האדם להתחרט ולהתוודות. לאחר שישוע השלים את עבודתו, החלו פטרוס ופאולוס ואחרים לבצע את עבודתו של ישוע. לאחר שישוע נצלב ועלה השמיימה, הם נשלחו על ידי רוח הקודש כדי להפיץ את דרך הצלב.

מתוך 'בנוגע לתארים וזהות' ב'הדבר מופיע בבשר'

כשאלוהים חזר לרקיע השלישי בעידן החסד, עבודתו של אלוהים לגאול את האנושות כולה למעשה עברה למערכה האחרונה שלה. כל מי שנשאר על פני האדמה היו הצלב שישוע נשא, הפשתן שישוע נעטף בו וכתר הקוצים וגלימת השני שאלוהים עטה (אלה היו האמצעים שהיהודים השתמשו בהם כדי ללעוג לו). כלומר עבודת הצליבה של ישוע גרמה למהומה למשך זמן ומה, ואז היא שככה. מאותו רגע ואילך, תלמידיו של ישוע החלו לקדם את עבודתו, לרעות את הכנסיות בכל מקום ולהשקות אותן. תוכן עבודתם היה זה: לגרום לכל בני האדם להכות על חטא, להודות בחטאיהם ולהיטבל. כל התלמידים הפיצו את סוד צליבתו של ישוע ואת מה שבאמת קרה. כולם לא יכלו שלא להשתטח ארצה בפני ישוע ולהודות בחטאיהם, ויתרה מזאת, התלמידים הפיצו את דברי ישוע ואת החוקים והדיברות שהוא ייסד בכל מקום. מאותו שלב החלה בניית הכנסיות בעידן החסד.

מתוך 'עבודה והיווכחות (6)' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעבר, במהלך האספות המיוחדות או אספות הענק שהתקיימו במקומות שונים, דובר רק על היבט אחד של נתיב הנוהג. הנוהג הזה הוא כל שיש להנהיג במסגרת עידן החסד, והוא בקושי מתקשר להכרת האל, היות שהחיזיון היחידי בעידן החסד היה חזיון צליבתו של ישוע, ולא היו חזיונות רמים יותר. האדם היה אמור להכיר רק את עבודת האל של גאולת האנושות דרך הצליבה, ולכן במהלך עידן החסד לא היו חזיונות אחרים שהאדם יכול היה להכיר. כך הייתה לאדם רק הכרה קלושה של אלוהים, ומלבד הכרת אהבתו וחמלתו של ישוע, היו לו רק כמה דברים פשוטים ועלובים שהוא יכול היה להנהיג, דברים המרוחקים מרחק רב מהקיים היום. בעבר, ללא קשר לאופן שבו התכנסו, בני האדם לא היו מסוגלים לדבר על הכרה מעשית של עבודת האל, וקל וחומר שאיש לא היה מסוגל לומר בבירור מהו הנתיב המתאים ביותר לנוהג עבור בני האדם. האדם בסך הכל הוסיף כמה פרטים פשוטים לתשתית האיפוק והסבלנות. פשוט לא היה כל שינוי במהות הנוהג שלו, משום שבמהלך אותו עידן, אלוהים לא עשה כל עבודה חדשה ודרישותיו היחידות מהאדם היו איפוק וסבלנות, או נשיאת הצלב. מלבד הנוהגים האלה, לא היו חזיונות נעלים פרט לצליבתו של ישוע.

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

בעבר, האדם נדרש לפעול על פי החוק והדברות, ונדרש להיות סבלן וצנוע. כיום, האדם נדרש לציית לכל הסדרי האל ולאהוב את אלוהים אהבה אדירה, ובסופו של דבר, האדם נדרש להמשיך לאהוב את אלוהים גם כשהוא עובר תלאות. שלושת השלבים האלה הם דרישות שאלוהים מציב לאדם בהדרגה לאורך כלל ניהולו. כל שלב בעבודתו של אלוהים מעמיק יותר מקודמו, ובכל שלב הדרישות מן האדם מעמיקות יותר מאשר בקודמו, וכך מתגבש בהדרגה כלל ניהולו של אלוהים. דווקא משום שהדרישות מהאדם גדולות מתמיד, טבעו של האדם מתקרב יותר ויותר לרף של דרישות האל, ורק כשיגיע לרף הזה, תתרחק כלל האנושות בהדרגה מהשפעת השטן, עד שכאשר תגיע עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט, כלל האנושות תינצל מהשפעת השטן.

מתוך 'עבודת האל ונוהגו של האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

עליכם לדעת שאני לא עושה את הכל בעצמי, אלא שאני מייצג את אבי. לצד זאת, תפקידכם הוא אך ורק ללכת אחריי, להישמע לי, להשתנות ולהעיד. מה שעליכם להבין הוא מדוע אתם צרכים להאמין בי. זו השאלה החשובה ביותר שכל אחד מכם צריך להבין. למען כבודו, אבי הועיד את כולכם עבורי עוד כשהוא ברא את העולם. הוא הועיד אתכם אך ורק למען העבודה שלי ולמען כבודו. אתם מאמינים בי בזכות אבי. אתם חסידים שלי משום שאבי הועיד אתכם. אתם לא בחרתם דבר מכך. חשוב עוד יותר שתבינו שאתם אלה שאבי העניק לי כדי שתעידו למעני. משום שהוא העניק אתכם לי, עליכם לציית לדרכים שאני מעניק לכם ולדרכים ולדברים שאני מלמד אתכם, מכיוון שחובתכם היא לציית לדרכיי. זו התכלית המקורית של אמונתכם בי. לכן אני אומר לכם שאתם בסך הכל בני האדם שאבי העניק לי כדי שהם יצייתו לדרכיי. עם זאת, אתם רק מאמינים בי. אתם לא שייכים לי, משום שאתם לא משפחת בני ישראל, אלא שאתם מזן הנחש העתיק. כל מה שאני מבקש מכם לעשות הוא לשאת עדות למעני, אך כיום עליכם לצעוד בדרכיי. כל זה למען עדויות עתידיות. אם תתפקדו רק כבני אדם שמקשיבים לדרכיי, לא יהיו לכם ערך והחשיבות של כך שאבי העניק לי אתכם תאבד. מה שאני מתעקש לומר לכם הוא זה: "עליכם לצעוד בדרכיי."

מתוך 'עד כמה אתם מבינים את אלוהים?' ב'הדבר מופיע בבשר'

מה שחוויתם וראיתם מתעלה על מה שחוו וראו קדושי ונביאי העבר, אך האם אתם מסוגלים לספק עדות גדולה מדבריהם של אותם קדושי ונביאי העבר? מה שאני מעניק לכם עכשיו מתעלה על משה וגדול מדוד, ובהתאם לכך אני מבקש שעדותכם תתעלה על זו של משה ודבריכם יהיו גדולים מאלו של דוד. אני נותן לכם פי מאה, ובהתאם לכך אני מבקש מכם לגמול לי באותו אופן. עליכם לדעת שאני הוא שמעניק חיים לבני אנוש, ואתם שמקבלים חיים ממני וחייבים לשאת עדות למעני. זוהי חובתכם, שאני מטיל עליכם ושראוי שתעשו עבורי. הענקתי לכם את כל כבודי, והענקתי לכם את החיים שהעם הנבחר, בני ישראל, מעולם לא זכו להם. אתם אמורים לשאת עדות למעני בזכות ולהקדיש לי את בחרותכם ולהקריב את חייכם. מי שאעניק לו מכבודי יישא עדות למעני וייתן את חייו בעבורי. הדבר נקבע מזמן. מזלכם שופר עליכם שאני מעניק לכם מכבודי, וחובתכם היא להעיד על כבודי. אם תאמינו בי רק כדי להרוויח הון, אז עבודתי לא תהיה רבת חשיבות, ואתם לא תמלאו את חובתכם. בני ישראל ראו רק את רחמיי, אהבתי וגדולתי, והיהודים העידו רק על אורך אפי וגאולתי. הם ראו רק מעט מעבודת רוחי; ייתכן שרמת ההבנה שלהם הייתה רק חלק הרבבה מתוך מה שאתם ראיתם ושמעתם. מה שראיתם רב אפילו ממה שראו ראשי הכוהנים מקרבם. היום, האמת שהבנתם מתעלה על שלהם; מה שראיתם היום רב משנראה בעידן החוק, כמו גם בעידן החסד, ומה שחוויתם מתעלה אפילו על מה שחוו משה ואליהו. שכן, מה שבני ישראל הבינו היה רק את חוקי יהוה ומה שהם ראו היה רק גבו של יהוה; מה שהיהודים הבינו היה רק גאולת ישוע, מה שהם קיבלו היה רק החסד שהעניק ישוע, ומה שהם ראו היה רק דמותו של ישוע בתוך בית היהודים. מה שאתם רואים היום הוא את כבוד יהוה, גאולת ישוע ואת כל מעשיי היום. שמעתם גם את דברי רוחי, הערכתם את חוכמתי, למדתם להכיר את פלאי ולמדתם אודות טבעי. סיפרתי לכם גם את כל תכנית הניהול שלי. מה שראיתם אינו רק אל אוהב ורחום, אלא אל מלא צדק. ראיתם את עבודתי המופלאה וידעתם כי אני מלא חרון בוער ומלכות. נוסף על כך, ידעתם שבעבר הבאתי את חרון אפי על בית ישראל והיום הוא בא עליכם. הבנתם יותר מתעלומותיי בשמיים מאשר ישעיה ואף יוחנן; אתם יודעים יותר על נעימותי ונכבדותי מאשר כל קדושי הדורות הקודמים. קיבלתם לא רק את האמת שלי, הדרך שלי, החיים שלי, אלא את החזון וההתגלות הגדולים מאלה של יוחנן. הבנתם תעלומות רבות יותר ואף ראיתם את פני האמתיים; קיבלתם יותר משיפוטי וידעתם יותר אודות טבעי הצודק. כך, למרות שנולדתם באחרית הימים, הבנתכם היא זו של הקודמים והעבר; חוויתם גם את הוויית היום הזה והדבר הושג בידי. מה שאני מבקש מכם אינו בלתי הגיוני, שכן נתתי לכם יותר מדי וראיתם רבות ממני. לפיכך, אני מבקש מכם לשאת עדות למעני כפי שעשו קדושי העבר, וזו משאלת לבי היחידה.

מתוך 'מה אתם יודעים על אמונה?' ב'הדבר מופיע בבשר'

תפקיד השיפוט שלי הוא לגרום לאדם להישמע לי טוב יותר, ותפקיד הייסורים שלי הוא לאפשר לאדם להשתנות טוב יותר. אף שמעשיי נעשים לשם הניהול שלי, מעולם לא עשיתי דבר שלא היה לטובת האדם. הסיבה לכך היא שאני רוצה להפוך את כל האומות מחוץ לישראל לממושמעות בדיוק כמו עם ישראל, ולהפוך את בני האומות האלה לבני אדם אמיתיים, כדי שתהיה לי אחיזה בארצות שמחוץ לישראל. זהו הניהול שלי; זו העבודה שאני משיג בארצות הגויים. אפילו עכשיו, אנשים רבים עדיין לא מבינים את הניהול שלי משום שהם אינם מתעניינים בו, אלא רק חושבים על עתידיהם ויעדיהם. לא משנה מה אני אומר, בני האדם שווי נפש לנוכח עבודתי - הם מתמקדים רק ביעדי המחר שלהם. אם המצב ימשיך כך, כיצד יכולה עבודתי להתרחב? כיצד יכולה בשורתי להתפשט ברחבי התבל? עליכם לדעת שכשעבודתי מתרחבת, אפזר אתכם ואכה בכם כפי שיהוה הכה בשבטי ישראל. כל זה ייעשה כדי שהבשורה שלי תגדל על פני כל האדמה, כדי שעבודתי תוכל להתפשט אל ארצות הגויים. כך יתגדל שמי בפי מבוגרים וצעירים כאחד, ושמי הקדוש יהולל בפי אנשים מכל השבטים והאומות. בעידן הסופי הזה, אפעל כדי שיתגדל שמי בקרב אומות הגויים וכדי שהגויים יראו את מעשיי, כדי שהם יקראו לי האל הכול יכול ויגרמו לכך שדבריי יתממשו במהירה. אגרום לכל האנשים לדעת שאינני רק האל של עם ישראל, אלא האל של כל אומות הגויים, אפילו האומות שקיללתי. אאפשר לכל האנשים לראות שאני אלוהי הבריאה כולה. זוהי עבודתי הגדולה ביותר, המטרה של תכנית עבודתי לאחרית הימים, והעבודה היחידה שתושלם באחרית הימים.

מתוך 'עבודת הפצת הבשורה היא גם עבודת ישועת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'

האם אתם יכולים לבטא את טבעו של אלוהים של העידן הנוכחי באופן שיש לו חשיבות לעידן הזה? האם אתם יכולים לתאר בפירוט את טבעו של אלוהים, באמצעות האופן שבו חוויתם את עבודתו של אלוהים? כיצד אתם יכולים לתאר אותו כראוי, באופן נאות, כך שבני אדם אחרים יוכלו ללמוד על החוויות שלכם? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור ירד אליהם כמו כוכב נופל ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה בדעתו שהשטן הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים על הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אתם לא מוכנים להתאמץ ככל יכולתכם כדי לגמול לאלוהים, שאוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים של אדם אדוק שמשרת את אלוהים?

מתוך 'כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית' ב'הדבר מופיע בבשר'

לעיון נוסף: ברק ממזרח - ספרים