הברק ממזרח | כיצד להכיר את אלוהים עלי אדמות

הברק ממזרח | כיצד להכיר את אלוהים עלי אדמות

כולכם שמחים לקבל תגמול או הכרה מאלוהים. זוהי שאיפתם של כל בני האדם לאחר שהם מתחילים להאמין באלוהים, שכן בני האדם תמיד רודפים בלב שלם אחר דברים נעלים יותר ואינם מוכנים להשתרך אחרי אחרים. זוהי דרכם של בני האדם, ובשל כך רבים מכם תמיד מנסים לזכות באהדתו של האל שבשמיים. אולם האמת היא שנאמנותכם וכנותכם כלפי אלוהים פחותות באופן ניכר מנאמנותכם וכנותכם כלפי עצמיכם. מדוע אני אומר זאת? הואיל ואיני מכיר כלל וכלל בנאמנותכם לאלוהים, ואני אף מכחיש את קיומו של האל שבלבכם. כלומר, האל שאתם סוגדים לו, האל המעורפל הזה שאתם מעריצים, כלל אינו קיים. אני יכול לומר זאת בהחלטיות שכזו משום שהנכם רחוקים מדי מהאל האמיתי. הנאמנות שלכם נובעת מאל אחר הנמצא בלבכם, ובאשר לי, האל שנתפש בעיניכם לא כגדול ולא כקטן, הכרתכם בי מסתכמת במילים ותו לאו. כשאני מדבר על המרחק הרב שביניכם לבין אלוהים, אני מתכוון לכך שאתם רחוקים מאוד מהאל האמיתי, בעוד שנדמה שהאל המעורפל נמצא בהישג ידכם. כשאני אומר "לא גדול", כוונתי היא לכך שהאל שאתם מאמינים בו בימינו נתפש בתור אדם פשוט ללא יכולות עוצמתיות, בתור אדם שאינו ממש נשגב. כשאני אומר "לא קטן", כוונתי היא לכך שלמרות שהאדם הזה אינו יכול לזמן את הרוח או לשלוט בגשם, הוא מסוגל לזמן את רוחו של אלוהים כדי שתעשה עבודה שתזעזע את השמיים והארץ ובכך תביא את האדם לידי מבוכה. למראית עין, כולכם מצטיירים כאנשים ממושמעים מאוד המסורים למשיח זה עלי אדמות, אך ביסודו של דבר אינכם מאמינים בו ואינכם אוהבים אותו. היינו, אמונתכם האמיתית נתונה לאל המעורפל הזה שבתוככם, והאל שאתם באמת אוהבים הוא זה אשר אתם משתוקקים אליו יום ולילה, אך למרות זאת מעולם לא חזיתם בו במו עיניכם. ובאשר למשיח זה, אמונתכם בו הינה מזערית ואהבתכם כלפיו הינה מאומה. אמונה משמעה לתת אמון ולבטוח; אהבה משמעה לחוש הערצה והתפעלות בלב, ללא פשרות. עם זאת, אמונתכם במשיח של היום הזה ואהבתכם כלפיו אינן משתוות לכך. כשמדובר באמונה, מהי מידת אמונתכם בו? כשמדובר באהבה, מהי מידת אהבתכם אליו? אינכם יודעים דבר על טבעו, והרבה פחות על מהותו, אז איך ייתכן שאתם מאמינים בו? איפה ההוכחות הממשיות לאמונתכם בו? באיזה אופן אתם אוהבים אותו? איפה ההוכחות הממשיות לאהבתכם כלפיו?

הברק ממזרח - חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

הברק ממזרח - חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים

ישנם דברים רבים שאני מקווה שתשיגו. אולם מעשיכם וכל חייכם לא עומדים באופן מלא בדרישותיי, ולכן עליי להיות ישיר ולהסביר לכם את מה שבלבי ובדעתי. מפני שיכולות ההבחנה וההערכה שלכם דלות מאוד, אתם כמעט לא מבינים כלל את טבעי ומהותי, ולכן, חשוב שאמהר ליידע אתכם עליהם. ללא קשר לשאלה כמה הבנתם בעבר או לשאלה אם אתם מוכנים להבין את העניינים האלה, עליי להסביר לכם את העניינים האלה בפירוט. הנושא הזה לא זר לכם מאוד, אך נדמה שאתם לא מבינים או מכירים את המשמעות שטמונה בו. רבים מכם מבינים את העניין הזה רק במעורפל, ובאופן חלקי ולא מלא. כדי לעזור לכם להנהיג את האמת טוב יותר – כלומר להנהיג את דבריי טוב יותר – אני חושב שחובה עליכם להכיר תחילה את העניין הזה. אחרת האמונה שלכם תישאר מעורפלת, צבועה, ומושפעת מאוד על-ידי הדת. אם לא תבינו את טבעו של אלוהים, לא תוכלו כלל לבצע את העבודה שאתם אמורים לעשות למענו. אם לא תכירו את מהותו של אלוהים, לא תוכלו גם כלל לשמור על יראה ופחד מפניו, אלא רק על רק אדישות ושקר חסרי בסיס, ויתרה מזאת, חילול קודש חסר תקנה. על אף שבאמת חשוב מאוד להבין את טבעו של אלוהים, ואסור לוותר על הכרת מהותו של אלוהים. אולם איש מעולם לא בחן את העניין הזה ביסודיות או ירד לעומקו. ניכר שפסלתם כולכם על הסף את הצווים המנהליים שהוצאתי. אם אתם לא מבינים את טבעו של אלוהים, אתם תפגעו בקלות בטבעו. פגיעה כזו כמוה כהכעסת אלוהים עצמו, ובסופו של דבר היא הופכת לעבירה נגד הצווים המנהליים. כעת עליכם להבין שאתם יכולים לתפוס את טבעו של אלוהים כשאתם מתחילים להכיר את מהותו, והבנת טבעו של אלוהים שקולה להבנת הצווים המנהליים. אין ספק שרבים מהצווים המנהליים נוגעים בטבעו של אלוהים, אך הם לא מבטאים את טבעו המלא. לכן עליכם להתקדם עוד יותר בהכרתכם את טבעו של אלוהים.

הברק ממזרח-אנחתו של האל הכול יכול

הברק ממזרח-אנחתו של האל הכול יכול

יש סוד אדיר בלבכם. אתם לעולם לא יודעים שהוא שם משום שאתם חיים בעולם ללא אור מאיר. השטן שבה את לבכם ואת רוחכם. החשכה מכסה את עיניכם. אתם לא יכולים לראות את השמש ברקיע או את הכוכב המנצנץ בלילה. אוזניכם סתומות בדברי הונאה ואתם לא שומעים את קולו הרועם של יהוה או את צלילם של המים הגועשים מכס המלכות. איבדתם את כל מה שהיה שייך לכם ואת כל מה שהאל הכול יכול העניק לכם. נכנסתם לים אינסופי של מרירות, ללא כוח להימלט וללא סיכוי להינצל – אתם רק תיאבקו ותנועו אנה ואנה... מרגע זה, נגזר עליכם לסבול את הייסורים שממיט השטן, להיות מרוחקים מאוד מברכותיו של האל הכול יכול, מחוץ להישג ידה של תמיכתו של האל הכול יכול, ואתם תצאו לדרך ללא מוצא. מיליון צעקות בקושי משפיעות על לבכם ועל רוחכם. אתם ישנים עמוק בידי השטן, שפיתה אתכם אל המישור חסר הגבולות, שאין בו כיוונים ואין בו תמרורים. מעתה ואילך, אתם נעדרים את הטוהר והתום המקוריים שלכם ואתם מתחילים להסתתר מטיפולו של האל הכול יכול. השטן מכוון את לבכם בכל עניין והופך לחייכם. אתם כבר לא מפחדים ממנו, כבר לא מתרחקים ממנו וכבר לא מפקפקים בו. במקום זאת, אתם מתייחסים אליו כאל אלוהים בלבכם. אתם מתחילים לקדש אותו, לעבוד אותו ולדבוק בו כאילו הייתם צלליתו, ואתם מתחילים להתמסר זה לזה בחיים ובמוות. אין לכם מושג מה מקורכם, מדוע אתם קיימים ומדוע אתם מתים. אתם רואים באל הכול יכול ישות זרה. אתם לא יודעים מה מקורו, וקל וחומר שאתם לא יודעים את כל מה הוא עשה למענכם. כל דבר ממנו הופך למאוס בעיניכם אתם לא מוקירים את מתנותיו ולא יודעים את ערכן. אתם הולכים עם השטן, מהרגע שבו התחלתם לקבל אספקה מהאל הכול יכול. אתם והשטן חוצים אלפי שנים של סופה וסער. יחד איתו, אתם מתנגדים לאלוהים, שהיה המקור לחייכם. אתם לא מכים על חטא, וקל וחומר שאתם לא יורדים לאבדון. אתם שוכחים שהשטן פיתה אתכם וייסר אתכם, ואתם שוכחים את מקורכם. בדיוק כך, השטן פוגע בכם בהדרגה ברגע זה ממש. לבכם ורוחכם קהי חושים ורקובים. אתם כבר לא מתלוננים על מצוקתו של העולם, וכבר לא מאמינים שהעולם אינו צודק. כבר לא אכפת לכם מקיומו של האל הכול יכול. זאת משום שאתם סבורים שהשטן הוא אביכם האמיתי, ומשום שאתם כבר לא יכול להתרחק ממנו. זה הסוד בלבכם.

הברק ממזרח-עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח

הברק ממזרח-עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח

עבדתי רבות בקרב בני האדם, והדברים שהטפתי באוזניכם במשך הזמן הזה היו רבים. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. אולם, רכשתי בני אדם מעטים בלבד על פני האדמה התואמים לי, ולכן אני אומר שהאדם אינו מוקיר את דבריי, וזאת מפני שהאדם אינו תואם לי. בצורה זו, מטרת עבודתי אינה רק כדי שהאדם יוכל לעבוד אותי; אלא חשוב מכך, מטרתה היא לאפשר לאדם לתאום לי. בני אדם שהושחתו חיים בתוך מלכודת השטן, הם חיים בבשר, חיים לפי רצונות אנוכיים, ואין בהם ולו אחד התואם לי. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי, וזאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ומנוגדים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים? הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע של אותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

הברק ממזרח-התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

הברק ממזרח-התוצאה הסופית שאלוהים מכוון להשיג בעבודתו

I

בכה הרבה מעבודת האל,

כל אדם עם ניסיון אמת חש כלפיו יראת כבוד,

הנשגבת מהערצה.

שיפוטו וייסוריו

מגלים את טבעו לאנשים,

ולבם ירא מפניו.

עלינו לציית ולירוא פני האל,

כי טבעו והווייתו שונים מאלו של הנבראים,

נשגבים הם מהנבראים.‎

רק לאל שמורים, יראה וכניעה.

הברק ממזרח- איש אינו מודע לבואו של האלוהים

הברק ממזרח- איש אינו מודע לבואו של האלוהים

I

איש אינו מודע לבואו של האל, איש לא מברך על בואו.

בנוסף, איש לא יודע את כל שיעשה.

איש לא יודע את כל שיעשה.

חיי אדם לא משתנים, אותו הלב, אותה שגרה.

הוא בקרבנו כמו אדם רגיל,

הוא איננו מתבלט מאמין מהשורה, כמו מאמין רגיל לגמרי.

עיסוקים לו משלו, ומטרות משל עצמו,

ויש בו אלוהות שאין לאדם.

איש לא הבחין בקיום אלוהותו,

או בהבדל בין מהותו למהות האדם.

הברק ממזרח | מהו אדם אמיתי

הברק ממזרח | מהו אדם אמיתי

תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבראת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, שאותו דחיתי לפני זמן רב, ואשר מאז הוא האויב העוין שלי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו להיות לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק מימוש של עצמי ומקור הנאה. זוהי כוונתי.