מזמור דברי אלוהים | אומות הגויים יהללו את שם אלוהים

 הברק ממזרח | מזמור דברי אלוהים | אומות הגויים יהללו את שם אלוהים

מטרת משפטו של אלוהים היא לעודד את ציות האדם.

מטרת ייסוריו של אלוהים היא לאפשר לאדם להשתנות.

אף על פי שעבודת אלוהים נעשית למען ניהולו, 

אף לא אחד ממעשיו הוא רע לאדם. 

אלוהים רוצה שהאדמות שמעבר לישראל תצייתנה כמו בני ישראל, 

כדי להפוך את יושביהן לבני אדם אמיתיים,

למען ישיג אלוהים דריסת רגל באדמות שמעבר לישראל.  

זהו ניהולו של אלוהים. 

זוהי עבודתו באדמות הגויים. 

The Messiah Has Arrived 'מלכות אלוהים הופיעה על פני האדמה'

הברק ממזרח | מזמור דברי אלוהים | מלכות אלוהים הופיעה על פני האדמה

I

אה... אה... אה... אה... אה... אה... אה... אה...

האל הכול יכול האמיתי, המלך שעל כס המלכות,

מושל בכל תבל, בכל תבל,

פונה לכל האומות ולכל העמים.

תהילתו של אלוהים זורחת ברחבי העולם. 

בכל קצוות תבל, כל החי צריך לראות, 

אגמים, נהרות, ימים, אדמה, הרים, 

כל הדברים החיים מתגלים באור נוכחותו של האל האמיתי,

קמים לתחייה שוב, מקיצים מחלומותיהם, נובטים מתוך האדמה!

הו! האל האמיתי והיחיד מופיע בפני העולם.

למי יש אומץ להתנגד? 

כולם רועדים מפחד, כולם משוכנעים לחלוטין, ממשיכים להתחנן לרחמים. 

כל העמים משתחווים לו וכל הלשונות עובדות אותו!

קול אלוהים | האם השילוש הקדוש קיים?

הברק ממזרח | קול אלוהים | האם השילוש הקדוש קיים?

רק לאחר שהאמת של ישוע התגלמה בבשר ודם, האדם הבין זאת: אין זה רק האב שבשמיים אלא גם הבן ואף הרוח. זוהי התפיסה המקובלת שבה מחזיק האדם, שיש אל שכזה בשמיים: שילוש שהוא האב, הבן ורוח הקודש, כולם באחד. לאנושות כולה יש תפיסות כאלה: אלוהים הוא אל אחד, אך הוא מורכב משלושה חלקים, שכול המתבצרים באופן מצער בתפיסות המקובלות מחשיבים אותם כאב, הבן ורוח הקודש. רק שלושת החלקים האלה שהם אחד, כולם שייכים לאלוהים. ללא האב הקדוש, אלוהים לא היה שלם. בדומה לכך, לא היה אלוהים שלם ללא הבן או רוח הקודש. על פי תפיסתם, הם מאמינים כי האב לבדו או הבן לבדו אינם יכולים להיחשב לאלוהים. רק האב, הבן ורוח הקודש יחד יכולים להיחשב לאלוהים עצמו. כול המאמינים הדתיים, כולל כול חסיד וחסיד בקרבכם, מחזיקים באמונה זו. אולם באשר לשאלה אם אמונה זו נכונה, איש אינו יכול להסביר זאת, כי אתם שרויים תמיד בערפל של בלבול באשר לעניינים הקשורים לאלוהים עצמו. על אף שאלה הן תפיסות, אינכם יודעים אם הן נכונות או מוטעות, מפני שזוהמתם באופן מצער מדי בתפיסות דתיות. קיבלתם באופן עמוק מדי את התפיסות המקובלות האלה של הדת, והרעל הזה חלחל עמוק מדי לתוככם. לפיכך גם בעניין הזה נכנעתם להשפעה מזיקה זו, שכן השילוש הקדוש בפשטות אינו קיים. כלומר השילוש של האב, הבן ורוח הקודש בפשטות אינו קיים. כול אלה הן תפיסות מקובלות של האדם ואמונות שגויות של האדם. לאורך מאות רבות של שנים, האמין האדם בשילוש הזה, שהועלה באוב על ידי תפיסות במחשבתו של האדם, שהומצא על ידי האדם ושהאדם מעולם לא ראה קודם לכן. לכל אורך השנים הרבות האלה, היו גדולי רוח רבים שהסבירו את "משמעותו האמיתית" של השילוש הקדוש, אך הסברים כאלה על השילוש הקדוש כשלוש דמויות שונות בעלות מהות אחת, היו מעורפלים ולא ברורים, ואת כולם מבלבל "המבנה" של אלוהים. שום אדם דגול לא הצליח מעולם להציע הסבר יסודי. רוב ההסברים מניחים את הדעת במונחים של חשיבה הגיונית ועל הנייר, אך אין ולו אדם אחד שיש לו הבנה ברורה ומלאה של משמעות המושג. הסיבה לכך היא כי השילוש הקדוש הזה שהאדם מוקיר בלבו, בפשטות אינו קיים. שכן איש מעולם לא ראה את פניו האמיתיים של אלוהים ואיש לא היה בר-מזל דיו לעלות למשכנו של אלוהים לביקור, כדי לבדוק אילו פריטים נוכחים במקום שבו שוכן אלוהים, לקבוע בדיוק כמה עשרות אלפי או מאות מיליוני דורות יש ב"בית האלוהים" או לחקור כמה חלקים בדיוק מרכיבים את המבנה הפנימי של אלוהים. הדבר שאותו יש לבחון בעיקר הוא: גילם של האב והבן, וכן רוח הקודש, מראהו של כל אחד מהם, כיצד בדיוק התפצלו וכיצד הם נעשים לאחד. למרבה הצער, לאורך כול השנים הרבות האלה, לא היה ולו אדם אחד שהצליח לקבוע את אמיתות העניינים האלה. כולם בפשטות השערות, כי אין ולו אדם אחד שעלה אי-פעם השמיימה לביקור ושב עם "דוח חקירה" לכול האנושות כדי לדווח על האמת שבדבר לכול אותם מאמינים אדוקים ונלהבים המתעניינים בשילוש הקדוש. מובן שלא ניתן להאשים את האדם על כך שיצר תפיסות כאלה, שכן מדוע האב יהוה לא ביקש מהבן ישוע להתלוות אליו כשברא את האנושות? מוטב היה אילו בתחילה, נשאו כולם את השם יהוה. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטילה על המעידה הרגעית של יהוה אלוהים, שלא קרא לבן ולרוח הקודש לבוא בפניו בעת הבריאה, אלא ביצע את עבודתו לבדו. אילו עבדו כולם יחד, האם לא היו נעשים לאחד? אילו מן ההתחלה ועד הסוף היה רק השם יהוה ולא השם ישוע מעידן החסד, או אילו עדיין היה מתקרא אז יהוה, האם לא היה נחסך מאלוהים הסבל שבחלוקה הזו על ידי האנושות? וודאי שאין להתלונן על יהוה בגלל כול זאת. אם מוכרחים להטיל אשמה, יש להטילה על רוח הקודש, שבמשך אלפי שנים המשיכה בעבודתה בשם יהוה, ישוע ואף רוח הקודש, כשהיא מבלבלת ומביכה את האדם כך שהאדם אינו יכול לדעת מיהו בדיוק אלוהים. אילו רוח הקודש עצמה היתה עובדת ללא דמות או צורה, ויתרה מזאת, ללא שם כמו ישוע, והאדם לא יכול היה לגעת בה ולא לראותה, אלא רק לשמוע את קולות הרעם, האם עבודה מסוג זה לא היתה מועילה יותר לאנושות? אם כך, מה אפשר לעשות כעת? תפיסותיו של האדם הצטברו ונעשו גבוהות כהר ורחבות כים, עד כדי כך שאלוהים של ימינו אינו יכול לשאת אותן עוד והוא אובד עצות לחלוטין. בעבר, כשהיו רק יהוה, ישוע, ורוח הקודש ביניהם, האדם היה כבר אובד עצות באשר לדרך שבה עליו להתמודד וכעת נוסף הכול יכול, שאף נאמר כי גם הוא חלק מאלוהים. מי יודע מי הוא ועם מי מהשילוש הקדוש היה מעורב או במי היה חבוי ובמשך כמה שנים? כיצד יכול האדם לשאת זאת? די היה בשילוש הקדוש לבדו כדי שיידרשו לאדם חיים שלמים על מנת להסבירו, אך כעת יש "אלוהים אחד בארבע דמויות". כיצד ניתן להסביר זאת? האם אתה יכול להסביר זאת? אחים ואחיות! כיצד האמנתם באל שכזה עד היום? אני מסיר בפניכם את הכובע. די היה לשאת את השילוש הקדוש, אולם כעת אתם מוסיפים להחזיק באמונה כה בלתי מעורערת באל האחד הזה בארבע דמויות. הפצירו בכם לצאת אך אתם מסרבים. לא יעלה על הדעת! אתם באמת משהו מיוחד! אדם יכול למעשה להרחיק לכת עד כדי כך שיאמין בארבעה אלים ויתייחס לכך בקלות ראש. האם אינכם חושבים שזהו נס? לא הייתי יכול לנחש שאתם מסוגלים לעשות נס גדול כל כך! אומר לכם את האמת, השילוש הקדוש אינו קיים בשום מקום בתבל. לאלוהים אין אב ואין בן, לא כול שכן מושג של כלי המשמש את האב והבן יחד: רוח הקודש. כול זה הוא האשליה הגדולה ביותר ובפשטות אינו קיים בעולם הזה! אולם גם לאשליה כזו יש מקור משלה והיא אינה חסרת בסיס לחלוטין, כי שכלכם אינו כה רפה ומחשבותיכם אינן חסרות היגיון, אלא הן הולמות ויצירתיות למדי, עד כדי כך ששום שטן אף אינו יכול לחדור אותן. חבל רק שהמחשבות האלה כולן אשליות ובפשטות אינן קיימות! לא ראיתם כלל את האמת הממשית. אתם רק משערים השערות ויוצרים תפיסות, ואחר כך ממציאים מכול אלה סיפור כדי לזכות במרמה באמונם של אחרים ובשליטה על בני האדם הטיפשים ביותר, שאין להם תבונה או היגיון, כדי שיאמינו ב"תורתכם כבעלי סמכות" הדגולה והמפורסמת. האם זוהי אמת? האם זהו אורח החיים שעל האדם לקבל? הכול שטויות! אף מילה אינה הולמת! לכול אורך השנים הרבות האלה, פיצלתם את אלוהים בדרך זו, לחלקים קטנים יותר ויותר בכול דור ודור, עד כדי כך שאל אחד פוצל בגלוי לשלושה אלים. ועכשיו בני האדם פשוט אינם מסוגלים לאחד את אלוהים לכלל מהות אחת, משום שפיצלתם אותו לחלקים קטנים מדי! לולא עבודתי המהירה בטרם יהיה מאוחר מדי, קשה לומר כמה זמן הייתם ממשיכים בדרך הזו במצח נחושה! להמשיך לפצל כך את אלוהים, כיצד ייתכן שהוא עדיין אלוהיכם? האם הייתם עדיין מזהים את אלוהים? האם הייתם עדיין שבים אליו? אילו הגעתי מאוחר יותר, רבים הסיכויים שהייתם שולחים את "האב והבן", יהוה וישוע, בחזרה לישראל וטוענים שאתם עצמכם חלק מאלוהים. למרבה המזל, אחרית הימים היא כעת. סוף סוף הגיע היום הזה שחיכיתי לו זמן רב, ורק לאחר שביצעתי שלב זה בעבודתי במו ידי, נעצר הפיצול שפיצלתם את אלוהים עצמו. לולא כן, הייתם מסלימים ואף ממקמים את השטנים שבקרבכם על מזבחות לפולחן. זוהי המומחיות שלכם! האמצעים שבהם אתם מפצלים את אלוהים! האם תמשיכו לעשות זאת כעת? אשאל אתכם: כמה אלים יש? איזה אל יביא לכם ישועה? האם האל הראשון, השני או השלישי הוא האל שאתם מתפללים אליו תמיד? במי מהם אתם מאמינים תמיד? האם זהו האב? או הבן? או שמא רוח הקודש? אמור לי במי אתה מאמין. על אף שאתה אומר בכול מילה שאתה מאמין באלוהים, הדבר שבו אתה מאמין למעשה הוא המוח שלך עצמך! בפשטות אין אלוהים בלבך! אולם במחשבותיך יש כמה "שילושים קדושים" כאלה! האם אינך מסכים?

מזמור דברי אלוהים | האנושות חיה תחת סמכותו של אלוהים

הברק ממזרח | מזמור דברי אלוהים | האנושות חיה תחת סמכותו של אלוהים

האנושות, שחיה בין כל הדברים, הושחתה ורומתה בידי השטן,

אך היא עדיין לא יכולה לוותר על המים שיצר אלוהים

ועל האוויר וכל הדברים שיצר אלוהים.

האנושות עדין חייה ומתרבה במרחב שיצר אלוהים.

האנושות עדין חייה ומתרבה במרחב שיצר אלוהים.

האינסטינקטים של האנושות לא השתנו.

האדם עדיין מסתמך על עיניו כדי לראות, על אוזניו כדי לשמוע,

על מוחו כדי לחשוב, על לבו כדי להבין,

על רגליו וכפות רגליו כדי ללכת, על ידיו כדי לעבוד וכיוצא באלה.

כל האינסטינקטים שהעניק אלוהים לבני האדם כדי שישיגו את אספקתו נותרו ללא שינוי.

יכולות האנושות לא השתנו. בעזרתן האדם משתף פעולה עם אלוהים,

וממלא את חובתו כיציר הבריאה.

צרכיו הרוחניים לא השתנו.

רצונו לגלות את מוצאו נותר כפי שהיה.

כמיהת האנושות להיוושע בידי הבורא לא השתנתה.

זהו מצב האנושות, שחיה תחת סמכותו של אלוהים,

ושסבלה וסובלת את ההרס העקוב מדם שחולל השטן.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

הביאה השנייה של ישוע

האל הכול יכול - ביאת המשיח

כנסיית האל הכול יכול - משכן האל נמצא בקרב בני אדם

Bible Movie | 'רגע השינוי' Revealing the Mystery of Entering the Kingdom of Heaven

הברק ממזרח | סרטי בשורה | רגע השינוי

סו מינגיו היא דרשנית בכנסייה ביתית בסין היבשתית. מזה שנים רבות היא משרתת בשקידה את אלוהים, ומתעקשת לשאת דרשות עבורו ולשאת בעול העבודה למען הכנסייה. דבריו של פאולוס בכתבי הקודש הם נר לרגליה, והיא מאמינה שדי באמונה באלוהים כדי להיחשב לצדיק ולזכות בישועה בחסדי האל. על אף שבני האדם עדיין חוטאים ללא הרף, ישוע מחל להם על חטאיהם, ולכן עם בואו של ישוע, דמותם תשתנה כהרף עין לקדושה והם יינשאו אל מלכות השמיים. אך בשנים האחרונות הכנסייה נעשתה שוממה יותר ויותר, המאמינים ככלל נעשו שליליים וחלשים, ואמונתם ואהבתם הצטננו. כמה מעמיתיה של סו מסתמכים על דברי ישוע: "לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים". הם מעמידים בספק את הרעיון לפיו "כאשר ישוע יבוא, הוא ישנה בן-רגע את דמותם של בני האדם ויישא אותם אל מלכות השמיים". הם תוהים כיצד נוכל להינשא אל מלכות השמיים עם בואו של ישוע ,אם אנו עדיין חוטאים ללא הרף, לא מצליחים להגיע למעלת קדושה ולא נשמעים לרצון האל. לאחר דיונים וויכוחים, סו מינגיו חשה שקיימות סתירות מסוימות בין דברי ישוע לדברי פאולוס בנוגע לשינוי המיידי שיתרחש בדמותם של בני האדם עם בואו של ישוע. מי צודק בסופו של דבר? סו מינגיו אינה מסוגלת להחליט וחשה בלבול. במטרה למצוא כנסייה שנהנית מעבודתה של רוח הקודש שתיישב את הבלבול שהיא חווה ברמה המעשית, וכדי שהאל לא ינטוש אותה, סו מינגיו מחליטה ללמוד את הברק ממזרח. היא ואחרים מתווכחים ומשוחחים עם דרשני כנסיית האל הכול יכול, ומתוך כך הם מבינים בסופו של דבר את דרך היחידה להיכנס אל מלכות השמיים ...

עוד

הממתין לשובו של ישוע האדון

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

שיר פולחן | סמכותו של הבורא לעולם אינה משתנה

הברק ממזרח | שיר פולחן | סמכותו של הבורא לעולם אינה משתנה

I

לאלוהים סמכות וגם עוצמה אמיתיים הם, לא רק מילים.

מתגלים בשלבים, נחזים ביצירתו, ושליטתו על כל דבר.

נראים באופן בו הוא מנחה ומנהל את האדם.

מוכחים בכל דרך, בכל פרט ובכל היבט של שלטונו,

במעשיו ובתפיסתו כל דבר.

השמיים והארץ עשויים להשתנות, אך סמכות האל תישאר איתן.

כל הדברים אפשר שייעלמו, אך סמכותו של אלוהים נותרת איתן.

זאת המהות שלה ייחודית לאל, הבורא.

קול של אלוהים | האמירה השלושים ואחת

הברק ממזרח | קול של אלוהים | האמירה השלושים ואחת

מעולם לא היה לבני האדם מקום עבורי בלבם. כשאני באמת מחפש בני אדם, הם עוצמים את עיניהם באופן הדוק ומתעלמים ממעשיי, כאילו כל מה שאני עושה הוא לנסות לספק אותם. כתוצאה מכך, הם תמיד נגעלים ממעשיי. נדמה שחסרה לי מודעות עצמית: אני תמיד מתגלה בפני האדם וגורם לאדם, "הישר והצדיק", לזעום. אולם בתנאים כל כך שליליים, אני שורד וממשיך בעבודתי. לפיכך, אני אומר שטעמתי את הטעמים המתוקים, החמוצים והחריפים של החוויה האנושית, שברוח ובגשם, חוויתי את רדיפת משפחתי, חוויתי את העליות והמורדות של החיים, וחוויתי את הכאב של היפרדות מהגוף. עם זאת, כשאני בא אל פני האדמה, במקום לברך את פניי משום המצוקה שסבלתי למענם, בני האדם מסרבים "בנימוס" לקבל את כוונותיי הטובות. איך ייתכן שהדבר לא יכאיב לי? איך ייתכן שהדבר לא יצער אותי? האם ייתכן שהתגלמתי כבשר ודם רק כדי שהכל ייגמר כך? מדוע האדם לא אוהב אותי? מדוע האדם גומל לי על אהבתי בשנאה? האם ייתכן שאני אמור לסבול כך? בני האדם הזילו דמעות של אהדה משום מצוקתי על פני האדם, והם התמרמרו על חוסר הצדק שבגורלי המר. אולם מי אי-פעם הכיר את לבי? מי אי-פעם תפס את רגשותיי? פעם, האדם רחש כלפיי אהבה עמוקה, ופעם, הוא השתוקק אליי לעתים קרובות חלומותיו – אך איך ייתכן שבני האדם בארץ יבינו את רצוני בשמיים? על אף שבני האדם תפסו פעם את רגשות הצער שלי, מי אי-פעם אהד את כאביי כשותף לסבל? האם ייתכן שמצפונם של בני האדם על פני האדמה יכול לרגש ולשנות את לבי הדואב? האם בני האדם על פני האדמה לא מסוגלים לספר לי על המצוקה הבלתי ניתנת לביטוי שמצויה בלבם? רוחו של האדם ורוח האל היו פעם תלויות זו בזו, אך משום המחסומים של הבשר והדם, מוחו של האדם "איבד שליטה". פעם הזכרתי לבני האדם להתייצב בפניי, אך קריאותיי לא גרמו לבני האדם להגשים את מה שביקשתי. הם בסך הכל הביטו בשמיים בעיניים מלאות דמעות, כאילו הם חווים מצוקה שלא ניתן לתאר, וכאילו היה משהו שחסם את דרכם. לפיכך, הם ספקו כפיים והשתטחו ארצה מתחת לשמיים בהפצרה בי. מפני שאני רחום, אני מעניק את ברכותיי לאדם, וכהרף-עין, מגיע רגע הופעתי האישית בקרב בני האדם – אך האדם שכח מזמן את הנדר שהוא נדר לשמיים. האין זו המרדנות של האדם? מדוע האדם תמיד סובל מ"מחלת השכחה"? האם דקרתי אותו? האם הכיתי את גופו אפיים ארצה? אני מספר לאדם על הרגשות שבלבי, ומדוע הוא תמיד מתרחק ממני? בזיכרונם של בני האדם, נדמה תמיד כאילו הם איבדו משהו והם לא מוצאים אותו בשום מקום, אך נדמה גם שזיכרונותיהם לא מדויקים. לפיכך, בני האדם תמיד סובלים משכחה בחייהם, וימי חייה של האנושות כולה שרויים באי-סדר. אולם איש לא מפקח על כך, ובני האדם אך ורק רומסים זה את זה ורוצחים איש את רעהו, מה שהוביל למצב התבוסה ההרסני של היום וגרם לכל התבל לקרוס אל תוך מים מרופשים וביצה ללא כל סיכוי לישועה.