הברק ממזרח-קול של אלוהים-למי אתם נאמנים?

הברק ממזרח-קול של אלוהים-למי אתם נאמנים?

כל יום שאתם עוברים כעת חיוני וחשוב מאוד לייעודכם ולגורלכם, לכן עליכם להוקיר את כל מה שיש לכם וכל דקה שחולפת. עליכם להפיק את המירב מהזמן שעומד לרשותכם כדי להשיג לעצמכם את הרווחים הגדולים ביותר כדי שלא תחיו את החיים הללו לשווא. אולי אתם חשים בלבול לנוכח הסיבה שאני אומר דברים אלו. למען האמת, איני מרוצה מהמעשים של איש מכם. זאת משום שהתקוות שהיו לי עבורכם לא מתקרבות למה שאתם עכשיו. לפיכך, אני יכול להביע זאת כך: כולכם עומדים על סף סכנה. קריאותיכם הקודמות לישועה ושאיפות העבר שלכם לעסוק בחיפוש האמת ולחפש את האור באות אל קצן. כך אתם מפצים אותי בסוף, דבר שמעולם לא ייחלתי לו. אין ברצוני לדבר בניגוד לעובדה, שכן אכזבתם אותי עד מאוד. אולי אינכם רוצים לסכם בכך את העניין ואינכם רוצים להכיר במציאות, אך עליי לשאול אתכם ברצינות: בכל השנים שחלפו, מה מילא את לבכם? למי לבכם נאמן? אל תאמרו ששאלתי באה באופן פתאומי מדי, ואל תשאלו אותי מדוע אני מציב שאלה זו בפניכם. עליכם לדעת את הדבר הבא: מכיוון שאני מכיר אתכם טוב מדי, דואג לכם ומקדיש את כל כולי למה שאתם עושים, אני מתשאל אתכם שוב ושוב ונושא קשיים מופלגים, ובתמורה מקבל זלזול והתרחקות קשים מנשוא. אתם כה רשלנים כלפיי. כיצד ייתכן שלא אדע על כך? אם אתם מאמינים שהדבר אפשרי, זה רק מוסיף להוכיח את העובדה שאינכם נוהגים בי בטוב לב. לכן אני אומר לכם שאתם משלים את עצמכם. כולכם כה מתוחכמים עד שאינכם יודעים מה אתם עושים. אם כן, כיצד תתנו בפניי דין וחשבון?

הברק ממזרח-קול של אלוהים-עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

 הברק ממזרח-קול של אלוהים-עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'

השיתופים הספורים האלה היו בעלי השפעה רבה על כל אדם ואדם. החל מעכשיו, בני האדם יכולים סוף-סוף לחוש ממש בקיומו האמיתי של אלוהים, ולהרגיש שאלוהים למעשה קרוב אליהם מאוד. על אף שבני האדם האמינו באלוהים שנים רבות, הם מעולם לא הבינו באמת את מחשבותיו ורעיונותיו כמו שהם מבינים אותן כעת, והם לא חוו באמת את מעשיו בפועל כמו שהם חווים אותם כעת. בין אם מדובר בידע או בנוהג מעשי, מרבית האנשים למדו משהו חדש והשיגו הבנה נעלה יותר, והם הבינו את השגיאות של עיסוקיהם בעבר, הבינו את השטחיות של חוויותיהם ושיותר מדי דברים לא תואמים את רצון האל, והבינו שמה שהאדם לוקה בו יותר מכל הוא הכרת טבעו של אלוהים. ההבנה הזו של בני האדם היא סוג של ידע רגשי. התעלות לרמה של ידע רציונלי דורשת העמקה וחיזוק הדרגתיים באמצעות חוויותיהם. לפני שבני האדם מבינים באמת את אלוהים, ניתן לומר באופן סובייקטיבי שהם מאמינים בקיומו של אלוהים בלבם, אך אין להם הבנה אמיתית של שאלות מסוימות, כגון איזה מין אל הוא באמת, מה רצונו, מה טבעו, ומה גישתו האמיתית כלפי האנושות. הדבר מערער קשות את אמונם של בני האדם באלוהים – אמונתם פשוט אינה יכולה להשיג טוהר או שלמות. אפילו אם אתם ניצבים פנים אל פנים מול דבר האל, או מרגישים שנפגשתם עם אלוהים באמצעות חוויותיכם, עדיין לא ניתן לומר שאתם מבינים אותו לחלוטין. מכיוון שאינכם יודעים את מחשבות האל, או מה הוא אוהב ומה הוא שונא, מה מכעיס אותו ומה גורם לו אושר, אתם לא מבינים אותו באמת. אמונתכם נבנית על יסודות של ערפול ודמיון, על סמך מאווייכם הסובייקטיביים. האמונה הזו עדיין רחוקה מאמונה אמיתית ואתם עדיין רחוקים מלהיות חסידים אמיתיים. הסברים לדוגמאות מהסיפורים האלה מכתבי הקודש אפשרו לבני האדם להכיר את לבו של אלוהים, להבין מה הוא חשב בכל שלב בעבודתו ומדוע הוא עשה את העבודה הזו, ולהבין מה היו כוונתו המקורית ותוכניתו כשהוא עשה זאת, כיצד הוא הגשים את רעיונותיו ואיך התכונן ופיתח את תוכניתו. באמצעות הסיפורים האלה, באפשרותנו לקבל הבנה ספציפית ומפורטת של כל אחת מכוונותיו של אלוהים, של כל מחשבה אמיתית במהלך ששת אלפי השנים של עבודת הניהול שלו, ושל יחסו אל בני האדם בזמנים שונים ובעידנים שונים. הבנה של מה חשב אלוהים, מה הייתה גישתו, והטבע שהוא חשף בהתמודדות עם כל מצב, יכולה לסייע לכל אדם להבין יותר לעומק את קיומו האמיתי של אלוהים ולחוש בצורה עמוקה יותר את ממשיותו ואמינותו. כשאני מספר את הסיפורים הללו, המטרה שלי היא לא שאנשים יבינו את ההיסטוריה של כתבי הקודש, או שהם יכירו את ספרי הקודש ואת האנשים שבהם, והיא בהחלט לא שהם יבינו את הרקע למעשיו של אלוהים במהלך עידן החוק. מטרתי היא לסייע לאנשים להבין את רצון האל, את טבעו וכל חלק קטן בו, ולהשיג הבנה והיכרות מדויקות ואמיתיות יותר של אלוהים. כך לב האנשים יכול, טיפין טיפין, להיפתח אל אלוהים ולהתקרב לאלוהים, והם יכולים להבין טוב יותר אותו, את טבעו ואת מהותו, ולהכיר טוב יותר את אלוהים האמיתי עצמו.

הברק ממזרח-מוסיקה לחיים-אלוהים מבכה את עתיד האנושות

אלוהים מבכה את עתיד האנושות

 I 

בעולם גדול זה, שהשתנה אינספור פעמים, מימי בראשית ועד היום. 

אין איש שיוביל ויכוון את האדם, איש מלבדו המושל בכל.

 אין אדון רב עוצמה שיעמול ויתכונן למען צרכי האנושות.

 אין אדם שמסוגל להובילם אל עתיד ורוד,

 או לשחררם מעוולות העולם הזה.

 אלוהים מבכה את עתיד האנושות. כמה הוא מתאבל על נפילתה!

 ראו את צערו על שאינם רואים כי הם צועדים בנתיב האין חזור.

 האנושות מרדה ושברה את לבו של אלוהים;

 בדרך השטן הלכה בשמחה. 

ואיש מעולם לא עצר כדי לראות לאן בסוף תגיע האנושות.

הברק ממזרח- סרטי בשורה -“בעמקי החורף”

שמה שיאו לי. היא מאמינה באלוהים זה למעלה מעשור. בחורף 2012 היא נעצרה בקהילה על ידי המשטרה הקומוניסטית הסינית. במהלך החקירה, השוטרים חזרו ושידלו, איימו, היכו ועינו אותה כדי לפתות אותה לגלות את מיקומם של מנהיגי הכנסייה וכספיה, ובכך לבגוד באלוהים. בלילה קפוא אחד, כשהטמפרטורה היתה עשרים מעלות מתחת לאפס, השוטרים הפשיטוה בכוח מכל בגדיה, הציפו אותה במי קרח, היכו אותה בהלם חשמלי באיבר מינה והשקו אותה בכפייה במי חרדל. היא סבלה עינויים ברוטליים והשפלה שמעבר לכל דמיון. במהלך החקירה היא הרגישה פגועה ומושפלת. היא התפללה נואשות לאלוהים שוב ושוב. דברי אלוהים האירו את עיניה והנחו אותה ברגע הנכון. לאחר ששאבה אמונה ועוצמה מדברי אלוהים, היא התגברה על העינויים הפראיים וההתעללות השטנית ונתנה עדות נפלאה ומהדהדת. כמו תפרחת שזיף של חורף, היא הפגינה חיוּת עמידה בכך שפרחה בגאווה נוכח מצוקה קשה, והפיצה ניחוח מענג...

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

להסיר את הכישוף | האם הכמרים והבכירים של העולם הדתי מונו באמת על ידי אלוהים?

אלוהים מעיד באופן אישי על כל אדם שהוא ממנה או עושה בו שימוש. לכל הפחות, הם מקבלים את אישור עבודתה של רוח הקודש, מציגים את פירות עבודתה של רוח הקודש, ויכולים לסייע לאנשים שנבחרו על ידי אלוהים לקבל את אמצעי החיים והדרכה אמיתית. מכיוון שאלוהים צודק וקדוש, כל מי שהוא ממנה או עושה בו שימוש חייב לנהוג בהתאם לרצון האל. לכל הכמרים והבכירים מהעולם הדתי חסרים דבריו של אלוהים כעדות, וכמו כן חסר להם האישור של עבודתה של רוח הקודש. אם כן, כיצד ייתכן שכמרים ובכירים בעולם הדתי מונו באופן אישי על ידי אלוהים?

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הברק ממזרח-קול אלוהים-שיחייקום ו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

שיחייקום ו הרגילים של האדם והובלתו אל יעד נפלא

האדם מבין מעט את העבודה הנוכחית ואת העבודה העתידית, אך הוא לא מבין את היעד שהאנושות תבוא אליו. כברוא, על האדם למלא את חובתו של ברוא: על האדם להיות חסיד של אלוהים בכל אשר אלוהים עושה, ועליכם לפעול בכל דרך שאצווה עליכם. אתם לא יכולים לערוך סידורים בעצמכם, ואתם לא מסוגלים לשלוט בעצמכם – הכל צריך להיות נתון לחסדו של אלוהים, וידיו הן ששולטות בכל. אילו עבודתו של אלוהים הייתה מראש מספקת לאדם מטרה ויעד סופי ונפלא, ואילו אלוהים היה משתמש בכך כדי לשבות את לבו של האדם ולגרום לו להיות חסיד שלו – אם אלוהים היה חותם הסכם עם האדם – הרי שלא היה זה כיבוש ולא הכנת חיי האדם. אילו אלוהים היה משתמש במטרה כדי לשלוט באדם ולזכות בלבו, הרי שאלוהים לא היה הופך את האדם למושלם, ולא היה מסוגל לזכות באדם, אלא שהוא היה משתמש ביעד שלו כדי לשלוט בו. אין דבר שחשוב לאדם יותר מאשר יעדו הסופי והשאלה אם יש דבר טוב שאפשר לקוות לו. אילו קיבל האדם תקווה יפה במהלך עבודת הכיבוש, ואילו קיבל האדם יעד הולם שאליו ישאף לפני עבודת הכיבוש, לא זו בלבד שכיבוש האדם לא היה משיג את ההשפעה הרצויה, אלא שהדבר היה גם משנה את השפעת עבודת הכיבוש. כלומר, עבודת הכיבוש משיגה את התוצאה הרצויה באמצעות סילוק גורלו וסיכוייו העתידיים של האדם, שיפוט האדם על טבעו המרדני והמטת ייסורים על האדם. היא לא משיגה את השפעתה באמצעות חתימת הסכם עם האדם, כלומר על-ידי הענקת ברכות וחסד לאדם, אלא על-ידי חשיפת נאמנותו של האדם באמצעות גזלת חירותו וסילוק סיכוייו העתידיים. זוהי מהותה של עבודת הכיבוש. אילו ניתנה לאדם תקווה נהדרת מלכתחילה, ועבודת הייסור והשיפוט הייתה נעשית לאחר מכן, האדם היה מקבל על עצמו את הייסורים ואת השיפוט על סמך העובדה שיש לו סיכויים עתידיים, ובסופו של דבר, הברואים לא היו נשמעים לבורא ללא תנאים ולא היו עובדים אותו ללא תנאים. במצב כזה, היה מתקיים רק ציות עיוור, מתוך בורות, או שהאדם היה מציב לאלוהים דרישות מתוך עיוורון, ולכן לא ניתן היה לכבוש את לב האדם באופן מלא. כתוצאה מכך, אין בכוחה של עבודת כיבוש כזו להביא לכך שאלוהים יזכה באדם ולכך שהאדם יעיד על אלוהים. ברואים כאלה לא יוכלו למלא את חובתם ורק ינסו להתמקח עם אלוהים – זה לא יהיה כיבוש, אלא רחמים וברכה. הבעיה הגדולה ביותר עם האדם היא שהוא חושב אך ורק על גורלו וסיכוייו העתידיים, שהוא סוגד אליהם כאלילים. האדם עוסק בחיפוש אחר אלוהים לשם גורלו וסיכוייו העתידיים – הוא לא עובד את אלוהים משום אהבתו כלפי אלוהים. על כן, במהלך כיבוש האדם, יש לסלק את אנוכיותו של האדם, את חמדנותו ואת המחסומים הגדולים ביותר הניצבים בפני עבודתו את אלוהים. כך ניתן יהיה להשיג את ההשפעות הרצויות של כיבוש האדם. כתוצאה מכך, בכיבוש המוקדם ביותר של האדם, יש לטהרו תחילה משאיפותיו המופלגות ומחולשותיו החמורות ביותר, ובכך לחשוף את אהבתו של האדם לאלוהים ולשנות את הכרתו את החיים האנושיים, את השקפתו על אלוהים ואת משמעות קיומו. כך מטוהרת אהבתו של האדם כלפי אלוהים ולבו נכבש. אולם בגישתו של אלוהים כלפי כל ברואיו, הוא לא כובש לשם כיבוש בלבד. במקום זאת, אלוהים כובש כדי לזכות באדם למען כבודו של אלוהים, וכדי להשיב את דמותו המוקדמת ביותר והמקורית של האדם. אילו אלוהים היה כובש אך ורק כדי לכבוש, הייתה אובדת בכך חשיבותה של עבודת הכיבוש. כלומר, אם אלוהים היה מנער את חוצנו מהאדם לאחר שהוא כבש אותו, ונעשה אדיש לחייו ולמותו, זה לא היה ניהול האנושות, וכיבוש האדם לא היה למען ישועתו. לב לבה של עבודת הישועה היא אך ורק לזכות באדם לאחר כיבושו, ולהביאו בסופו של דבר אל יעד נפלא. רק בכך ניתן להשיג את המטרה, שהיא ישועת האדם. במילים אחרות, הציפיות היחידות שמקומן בלבם של כל הברואים הן שהאדם יגיע ליעד יפהפה ויבוא אל המנוחה, וזו העבודה שעל הבורא לעשות. אילו האדם היה עושה את העבודה הזו, היא הייתה מוגבלת מדי: היא הייתה מקדמת את האדם במידת מה, אך היא לא הייתה מסוגלת להביא אותו אל יעדו הנצחי. האדם לא מסוגל לקבוע את גורל האדם, והוא אף לא מסוגל להבטיח את סיכוייו ויעדו העתידיים של האדם. עם זאת, העבודה שאלוהים עושה היא שונה. היות שהוא ברא את האדם, אלוהים מנהיג אותו. היות שהוא מושיע את האדם, אלוהים יושיע אותו כליל ויזכה בו באופן מלא. היות שהוא מנהיג את האדם, אלוהים יביא אותו אל היעד הראוי לו. היות שהוא ברא את האדם ושהוא מנהל אותו, על אלוהים לשאת באחריות לגורלו ולסיכוייו העתידיים של האדם. זו העבודה שעושה הבורא. על אף שעבודת הכיבוש מוגשמת על-ידי טיהור האדם מסיכוייו העתידיים, בסופו של דבר יש להביא את האדם אל היעד הראוי לו, שאותו אלוהים הכין עבורו. הסיבה לכך שיש לאדם יעד ושגורלו מובטח היא בדיוק העובדה שאלוהים מכין אותו. כאן, היעד הראוי שבו מדובר אינו תקוותיו וסיכוייו של האדם שמהם הוא טוהר בימים עברו – יש הבדל בין השניים. הדברים שהאדם מקווה להם ועוסק בהם הם הכמיהות שלו בעיסוקו ברצונות הראוותניים של הבשר והדם ולא יעדו של האדם. לעומת זאת, הדברים שאלוהים הכין עבור האדם הם הברכות וההבטחות שהאדם מקבל לאחר שהוא מטוהר, שאותן הכין אלוהים לאדם לאחר בריאת העולם. הן לא נגועות בבחירותיו, השקפותיו, דמיונו או בשרו ודמו של האדם. היעד הזה לא הוכן עבור אדם מסוים – זהו מקום המנוחה המיועד לכלל האנושות, ולפיכך, זהו היעד הראוי ביותר עבור האנושות.

הברק ממזרח-מוסיקה לחיים-לולא הושיעני אלוהים

הברק ממזרח-מוסיקה לחיים-לולא הושיעני אלוהים

לולא הושיעני אלוהים, הייתי נע ונד בעולם,

נאבק קשות וכאוב בחטא, כל יום עגום, חסר תקוה.

לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין נדרס ברגליו של השטן,

לכוד בחטא ובהנאותיו, בור באשר למה שיהיו חיי.

לולא הושיעני אלוהים, הייתי כאן היום בלי ברכותיי,

מבלי דעת למה להמשיך לחיות או מהי משמעות חיינו.

לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין מבולבל באמונתי,

מעביר את ימיי בחלל ריק, לא אדע במי אתן אמונתי.

סוף סוף הבנתי, שידי אלוהים האוהבות אוחזות בידיי בהולכנו.

לעולם לא אתעה בדרכי, כי במסלול הנפלא הזה אשאר.

סוף סוף הבנתי את כוונת אלוהים ורצינותו כלפי האדם.

רשמים כוזבים הוסרו לחלוטין, את בשרי ואת נשמתי לאלוהים אתן.